להיאבק בהומופוביה – למגר את שנאת החינם

הומופוביה היא שנאת חינם. שנאת האחר, משוללת יסוד וצידוק, המופנה כלפי אנשים בעלי בעלי נטייה כלפי בני מינם, המגדירים את זהותם המינית (גבר, אישה) באופן אחר ממינם הביולוגי, וכלפי הטרוסקסואלים שנתפסים כבעלי התנהגות שאינה תואמת את ה"נורמות" החברתיות. ההומופוביה היא גם סט שלם של התנהגויות, אופני התייחסות, דרכי חשיבה סטריאוטיפיות, אלימות רגשית, מילולית ופיזית, דה לגיטימציה, דה הומניזציה וכל אפליה שהיא, המבוססים על נטייה מינית או זהות מגדרית.

בבתי הספר ובצבא, במגרשי הספורט ובמקומות עבודה שונים, הכינוי המעליב ביותר שאפשר אולי להטיח בבחור זה "הומו" או "קוקסינל", ובבחורה "לסבית". ביטויים שמשמעותם שלילה מוחלטת של הכבוד העצמי. פעמים רבות האלימות המילולית הופכת לאלימות פיזית ולתקיפה אכזרית. שיעור ההתאבדויות בקרב בני נוער להט"ב, על רקע מצוקה חברתית, הינו גבוה באופן משמעותי מהשיעור הממוצע באוכלוסייה.

בחברות ובמסגרות דתיות ומסורתיות רבות, האפשרות הלא-הטרוסקסואלית, נתפסת כאחד האיומים הגדולים על הסדר הקיומי, כדבר המנוגד לסדר הטבעי או חותר תחתיו. ככלל, ככל שביטויי המיניות בחברה מסויימת הינם נוקשים וממושטרים יותר, כך היחס כלפי להט"ב הוא מפלה ואלים יותר. מצוקות כלכליות, ביטחוניות וחברתיות, המעוררות תנועות של שיבה לדת ולמקורות, מסמנות את הגילויים המיניים ככלל, את הלהט"ביים בפרט, כאויבי החברה. האימה והבושה, שמערכי האמונה האלה מעוררים, מביאות לכך שהורים מתנכרים או אף זורקים מהבית את ילדיהם שלהם.

כמו סיפורי שדים ורוחות, שנאת הלהט"ב היא כולה אשלייה הבנויה מיתוסים מופרכים, אמונות תפלות ובורות. מהטענה לפיהן הומוסקסואליות היא הסיבה לרעידות אדמה, ועד לזו הגורסת שמקורה בהרגלי תזונה… בטוקבקים, נמצאות גם דוגמאות פחות משעשעות ("הומואים מפיצים מחלות> ***** אותם = למנוע מחלות.").

אם העזנו לחשוב לרגע ש"הזמנים משתנים", התקשורת מסייעת לנפץ את המיתוסים ועל כן מצבנו כלהט"ב כיום, הוא הטוב ביותר שהיה, הינה בא הרצח הנתעב ב"בר נוער" וניפץ את תמימותינו. הוא הזכיר לנו עד כמה ההומופוביה מושרשת בתרבות ובחברה, ועד כמה נרחבות השלכותיה, גם אם הן אינן מדוברות. די לנו להביט בתגובות הבוטות, רוויות השנאה, למאמרים העוסקים בנושאים להט"ביים, כדי להבין עד ההומופוביה חמורה ונפוצה.

המאבק בהומופוביה הוא חלק מהמאבק למען זכויות האדם והאנושיות באופן כולל. בעודנו נאבקים למען זכויותינו, חובה עלינו לזכור ולהזכיר כי אלה הן אינן זכויות יתר שאותן אנו דורשים רק לעצמו, אלא זכויות האדם הבסיסיות המגיעות לכל אישה ואיש. מטרת היום הבינ"ל נגד הומופוביה, היא להיאבק על הזכות לחיים, לביטחון, לחירות, לחופש הביטוי, לחופש תעסוקה ולכבוד עצמי. צרכים אלה קודמים לכל דיון אחר, והם התנאי לקיומה של חברה דמוקרטית ושפויה.

ב- 17 במאי, ביום הבינ"ל נגד הומופוביה, נזכיר לציבור ולנבחריו, כי מי שצריכים להתבייש הם השונאים. מי שצריכים להיענש הם המסיתים והפורעים. שאת ההומופוביה יש למגר מבתי הספר, מבתי הכנסת, ממגרשי הספורט, ממקומות העבודה וממסדרונות השלטון. שלא נשתוק ולא נחריש מול עוולות, חוסר צדק, שנאת חינם ודיכוי.

>> חתמו על העצומה הבינ"ל לקריאה לדתות

>> עזרים שונים לפעילות

>> רעיונות והצעות לפעילויות

>> לוח אירועי הבנ"ה בישראל