במסגרת אירועי הועידה הבינלאומית למנהיגות צעירה גאה, שהופקה על ידי איגי, התקיימה ישיבה מיוחדת של השדולה נגד הומופוביה בכנסת. השדולה הוכרזה במסגרת היום הבינלאומי נגד הומופוביה (ב 17 במאי השנה), ובראשה עומדים חברי הכנסת נינו אבסדזה וניצן הורוביץ.

בוועידה השתתפו כ-40 צעירות וצעירים מרחבי העולם, שפועלים למיגור ההפליה נגד להטב"קים במדינות שלהם ולקידום זכויות הקהילה. בשם המנהיגים הצעירים נאם עמית אלכסנדר לב. הנאום הוקרא באנגלית, ובפניכם מובא התרגום לעברית.

ביוני 1969, המשטרה בניו יורק נכנסה שוב לתוך בר גאה בשם “סטונוול”, וניסתה לאכוף את החוק שאוסר על אנשים ללבוש יותר משני פרטי לבוש השייכים למין השני. אבל הפעם, האנשים בבר לא נכנעו – נשים טרנסיות, מלכות דראג ובוצ’ים עמדו ונלחמו חזרה, במה שכונה לאחר מכן “מהומות סטונוול”. המהומות האלה התפשטו ברחבי ארצות הברית כמו אש בשדה קוצים, והחלו את השחרור של הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסים.

פעמים רבות, אנחנו חושבים שהמצב היום הוא טוב יותר, אידיאלי ו… ורוד. אבל זה לא באמת כך. אפילו היום, אנשים להטב”קים חשופים לאלימות, השפלה, הפליה ושנאה. זאת לא בעיה של העולם השלישי, זאת בעיה גלובאלית.

 

הועידה הבינלאומית למנהיגות צעירה גאה בכנסת

משתתפי הועידה בכנסת

בשבוע שעבר, נודע לנו כי הצעת חוק לקנס על אנשים ש”מקדמים הומוסקסואליות”, עברה בקריאה ראשונה בסט. פטרסבורג, “הבירה הצפונית” של רוסיה. על פי ההצעה, אנשים שמקדמים בפומבי נושאים של זהות מגדרית או נטייה מינית, יכולים להיקנס בעד 50,000 רובל (כ-1200 אירו). “קידום” הוא לא פרסום של מודעה שאומרת “בואו להיות הומואים”. קידום יכול להיות יציאה פומבית מהארון. וזאת לא הפעם הראשונה שאנשים להטב”קים חווים שנאה ואלימות – אנחנו זוכרים את האקטיביסטים שהוכו ונעצרו בידי המשטרה כשניסו לערוך מצעד גאווה במוסקבה, לאחר תמיכה של ראש העיר בברוטאליות הזאת.

אבל אתם אומרים, “טוב, זאת רוסיה, העולם המערבי טוב יותר”.

ב76 מדינות, להיות להטב"ק זה פשע. ב-10 מתוכן, אתם תשפטו למאסר עולם, או למוות. אדם טרנסג'נדר נרצח כל 16 שעות.

בארצות הברית, למשל, רק 21 מדינות הוציאו מחוץ לחוק אפליה על רקע נטייה מינית, ורק 15, על רקע זהות מגדרית. חוק “לא שאלנו – אל תספר” בוטל רק ב-2011. החוק “אל תגיד הומו” עבר במאי בסנאט של מדינת טנסי, ואוסר על מורים לדבר על הומוסקסואליות. אם את נערה לסבית, אל תצפי לתמיכה בכיתה. 30 מדינות אפילו אסרו על נישואים חד מינים בחוקה שלהן.

המצב באירופה הוא טוב יותר, אם אתם מתייחסים לאירופה כגרמניה ומערבה. הרבה מדינות במערב אירופה אסרו אפליה על בסיס נטייה מינית, וחלקן אפילו מכירות בזוגיות חד מינית בצורה זו או אחרת. איסלנד הייתה המדינה הראשונה בעולם שבראשה עומדת אישה לסבית מחוץ לארון. וברכות לבלגים על בחירתו של ראש ממשלה חדש, גבר הומו מחוץ לארון. גם באירלנד היה מועמד הומו בבחירות לנשיאות, אבל אם תרצו לעבור ניתוח לשינוי מין, תצטרכו לנסוע לאנגליה. וגם אז לא תוכלו לשנות את מינכם בתעודת הזהות. אפילו בגרמניה, שידועה בכך שבירתה היא אחת מהערים הכי הומואיות בעולם, אוסרת רק “חלק” מהאפליה נגד הומואים ולסביות.

אבל ככל שאתם עוברים מזרחה, המצב נהיה חמור יותר. סרביה אוסרת על אפליה, אבל המשטרה ומתפרעים התנגשו במצעד הגאווה בבלגרד בשנה שעברה, והרשויות אסרו אותו. המדינות הבלטיות הפכו את ההומוסקסואליות לחוקית כשקיבלו עצמאות בשנות ה-90 של המאה הקודמת, אבל מעולם לא מצאו זמן לאשרר זוגיות חד מינית. באוקראינה, זוגיות חד מינית לא מוכרת על ידי המדינה, וסקר ב-2007 קבע שרק 4.7% מהאנשים תומכים בזוגיות חד מינית. ואם עוברים לקווקז, גיאורגיה אוסרת על אפליה על בסיס נטייה מינית, אך לא על בסיס זהות מגדרית, כשארמניה אפילו לא מגנה על זה.

בצד השני של הים התיכון, אנשים להטב”קים באפריקה אפילו לא מורשים להיות הומואים, לסביות, בי או טרנס. חלק מהמדינות מציעות מאסר עולם, וחלק, כמו סודן, מאוריטניה וניגריה (שלא מרשה לאזרחיה הגברים להיות הומואים, אבל מרשה לנשים להיות לסביות בחלק מהאזורים), גוזרות עליך גזר דין מוות. דרום אפריקה נראית כמו גן עדן בהשוואה לזה, ומתירה נישואים חד-מיניים או שינוי המין במסמכים לטרנסג’נדרים. אבל נשים לסביות דרום אפריקאיות סובלות לעתים ממה שמכונה “אונס מתקן” – כאילו שאלימות תשנה את ההוויה שלהן.

במלזיה, להיות הומו או לסבית עדיין מחוץ לחוק – אפשר לקנוס אותך, לשפוט אותך לעד 20 שנים בכלא או למלקות

נעבור מזרחה – לאסיה. המזרח התיכון הוא לא מקום טוב להיות בו להט”ב. בהרבה ממדינות המזרח התיכון, להיות הומו פירושו להיות נידון למוות. באיראן, גברים הומואים רבים עוברים ניתוח לשינוי מין, שמותר על פי ההלכה האסלאמית, רק כדי לחיות עם בן הזוג שלהם. רק 3 מדינות מתירות להיות הומו, לסבית או בי – ישראל, ירדן ופלסטין, אבל רק בגדה המערבית. במלזיה, להיות הומו או לסבית עדיין מחוץ לחוק – אפשר לקנוס אותך, לשפוט אותך לעד 20 שנים בכלא או למלקות. ברוב החלקים של אינדונזיה, להיות הומו או לסבית זה חוקי, אבל באותה מידה, גם להפלות אותך על הרקע הזה. הודו מאוד “פתוחה” לגבי אנשים טרנסג’נדרים ומאפשרת לסמן O (אחר) בשדה המין במסמכים רשמיים, אבל הומוסקסואליות הפכה לחוקית רק בשנת 2009, והם עדיין שוקלים להוציא את האפליה מחוץ לחוק. בפיליפינים, רק כמה ערים הוציאו את האפליה מחוץ לחוק. הממשלה עדיין שוקלת את העניין. גם מונגוליה לא אוסרת אפליה.

אם יורדים עוד למטה, המצב טוב יותר – אוסטרליה אוסרת על אפליה על רקע נטיה מינית או זהות מגדרית, וזה הזמן לברך את חברינו בקווינסלנד על הקמפיין המוצלח שלהם – החוק שמאפשר איחוד אזרחי עבר, ובכך הם מצטרפים לניו סאות’ ווילס, טריטוריית הבירה האוסטרלית, ויקטוריה וטזמניה. נישואים חד מיניים עדיין אסורים על פי חוק הנישואים מ-1961. הרבה לפני סטונוול.

בצד השני של האוקיינוס השקט, אנחנו רואים את קנדה, שנחשבת למופת בעיני הרבה אנשים להטב”קים, ומתירה נישואים חד מיניים גם ללא-אזרחים. עם זאת,היא לא מתירה להם להתגרש. פרו וצ’ילה, יחד עם עוד כמה מדינות בדרום אמריקה, אוסרות על אפליה, אבל לא מאפשרות איחוד אזרחי או נישואים. מצד שני, פראגוואי אסרה על זוגיות חד מינית ממוסדת בחוקה שלה.

החוקים הם הבסיס להכול, ויש להם את הכוח לשנות את החברה. אבל החוקים הם לא הכול, ואנחנו לא יכולים לסמוך עליהם בעניין הזה. אפילו במדינות שתומכות בלהטב”קים, החברה מציגה מקרים איומים. 116 גברים ונשים טרנסים וטרנסיות נרצחו באכזריות בדרכים נוראיות בין ה-17 בנובמבר, הוא יום הזכרון הבינלאומי לטרנסג’נדרים, 2010 ל-2011. אסטריד קארולינה לופז קרוז נחנקה ונדקרה בספרד, שלי היליארד נרצחה, ראשה נערף, איבריה נקטעו והיא נשרפה בדטרויט, הגרון של דידם שוסף באיסטנבול, ו-7 נשים טרנסיות שונות נרצחו באכזריות בהונדורס ב-3 חודשים בלבד. גברים ונשים הומואים, לסביות, ובי עדיין סובלים מאלימות. אפילו אני סולקתי כשנישקתי בחור, בחוף הגאה של תל אביב, בשבוע הגאווה. חבורה של בחורים עם מקלות רדפו אחרי אחד החברים שלי שנישק את הדייט שלו. הוא הצליח לברוח רק כי הם היו טיפשים מדי בשביל לתפעל דלת. באקוודור, נשים לסביות מושמות במרפאות תיקון מיוחדות ומעונות שם. באוגנדה, עיתון ארצי פירסם תמונות ושמו של פעילים ופעילות להטב”קים – חלקם נרצחו וחלקם נאלצו לרדת למחתרת. והרשימה עוד ארוכה, ויכולה להביא את רובנו על סף בכי.

בגלל זה אנחנו פה – לשנות, לבנות חברה טובה יותר מסביב לעולם, ולהגיע אל החברים שלנו שלא יכולים להיות כאן, או שאפילו לא יכולים להיות לסביות, ביסקסואלים, טרנסג’נדריות או הומואים. אנחנו רוצים לבנות גשר בין חברות וליצור שינוי חברתי שישפיע על זכויות האדם באופן כללי. זוהי המשימה שלנו, האחריות שלנו, ואנחנו עושים זאת בעזרת בעלות ובעלי בריתנו.

אני מאוד מקווה שהשדולה הזאת תוכל לשמש כמגדלור לבתי מחוקקים ברחבי העולם, שיעבדו יחדיו למרות הבדלי דעה בנושאים אחרים, כדי להבטיח את שלומם של כל בני האדם.

תודה רבה על זמנכם.

תודה לעמית אלכסנדר לב - לבלוג של עמית

 

ב-17 במאי יצוין בארץ ובעולם היום הבינ"ל נגד הומופוביה וטרנספוביה !

אירועי הבנ"ה / IDAHO יעמדו השנה בסימן מאבק בהומופוביה וטרנספוביה במערכת החינוך ודרך החינוך. 

>> עזרים שונים לפעילות - באנרים ייחודיים של הבנ"ה להטמעה באתרכם, פוסטר הבנ"ה גדול להדפסה, מערך שיעור בנושא הומופוביה ועוד.
>> רעיונות והצעות לפעילויות הבנ"ה
>> לוח אירועי הבנ"ה 2012 בישראל
>> הצטרפו אלינו בפייסבוק
>> הירשמו לרשימת התפוצה

התרגזת? הסכמת? יש לך מה להגיד על הכתבה? לתגובות »

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך