זוהר טבת, 17, תלמיד י"ב מרמלה, מספר איך זה לגדול כהומוסקסואל בעיר. השנים הקשות בבית הספר, הקללות שנזרקו לעברו ובעיקר הבדידות והדרך הארוכה שעבר לבד.

הוא נחשף לראשונה מול הוריו כשהיה בן 13 וזה, למרבה מזלו, היה דווקא החלק הקל. בית הספר היה המלחמה האמיתית. הוא לא תיאר לעצמו כמה קשה זה יהיה מול הלעג, ההצקות, הקללות והריחוק. עכשיו, כשהוא מרגיש חזק מספיק, הוא אומר: "כל נער או נערה שרוצים לצאת מהארון וזקוקים לעזרה ולליווי בימים הקשים, אני פה בשבילם, מוכן לעזור בכל דרך".

"החברים בכיתה לא הפסיקו לקלל אותי, קראו לי 'קוקסינל', 'מתחנגל', עשו לי גיהינום והרגשתי רע, עד כדי כך שבכיתה י' כבר
לא רציתי ללכת לבית הספר. הם היו רואים אותי ומיד ההערות היו רצות לכל החבר'ה. הם לא חסכו ממני ואמרו לי בפנים 'הנה המתחנגל הגיע', 'הנה ההומו הגיע', 'הקוקסינל יושב פה, הוא בטח רוצה לשבת על משהו אחר'. והיו גם פעמים שישבנו בחצר ביה"ס, אז הם היו מקצינים ומקללים 'בן זונה', 'הילד מהקהילה ההומו לסבית', 'גועל נפש' ועוד".

 

(מקור הידיעה: mynet. » לידיעה המלאה)