"אם לקיבוצניק חילוני קשה להיחשף כהומוסקסואל, חשוב כמה זה קשה לקיבוצניק דתי". ניתאי (שם בדוי), הומו בעל משפחה, חבר קיבוץ דתי, מספר על ההתמודדות האישית והמשפחתי.

"כשהחברה הדתית תגיע לרמת הפתיחות והקבלה של החברה החילונית, אולי גם אני אצא מהארון. בינתיים אני חי בשלום עם עצמי, היות שבביתי פנימה אין שקרים, וזה מה שחשוב. אשתי יודעת, ואחרי הרבה שיחות לא-קלות, וכנות, למדה לחיות עם זה, ובכך השגתי מידה גדולה של שלוות נפש. כלפי כל היתר, כולל חברי הקיבוץ, אני לא מרגיש כל מחויבות. לא בנושא הזה".

"אחרי ניסיון התאבדות של נער בקיבוץ אחר, בדיוק בגלל הנושא הזה, הרינונים והיחס כלפיו, ולנוכח התפקיד שאני ממלא בקיבוץ, החלטתי לוותר על מבחן עצמי. בשלב זה".

(מקור הידיעה: mynet. » לידיעה המלאה)