מערכת הבחירות שהסתיימה בארה"ב היתה אחת המותחות והדרמטיות הזכורות. כאשר נודעו התוצאות התברר כי המחנה הליברלי זכה בניצחונות גדולים – החל מבחירתו החוזרת של הנשיא האוהד ביותר לקהילה, המשך באישור נישואים גאים וכלה בבחירת נציגים רבים לבתי המחוקקים הפדראליים והמדינתיים. כל אלה מצביעים על עליה בלגיטימיות החברתית של להט"ב בארה"ב, ובהתבססות כוחה הפוליטי של הקהילה

מאת: ידין ספיר

מערכת הבחירות של שנת 2004 תיזכר כנראה כטראומטית ביותר עבור קהילת הלהט"ב. בעקבות פסיקת בית המשפט במסצ'וסטס בראשית אותה השנה, החלו להיערך במדינה זו נישואים בין בני אותו המין. המפלגה הרפובליקנית, שהובלה על ידי האסטרטגים קרל רוב וקן מלמן, זרעה אימה בקרב מאמינים נוצרים לנוכח האפשרות שהצבעה למועמד הדמוקרטי תוביל לחקיקת נישואים גאים במדינות נוספות ברחבי ארה"ב. התוצאה היתה גל עכור של שנאה כלפי להט"ב, מלווה ברטוריקה ארסית ואלימה של פוליטיקאים ומטיפים בכנסיות ובכלי התקשורת. מדינות רבות הוסיפו לחוקתן סעיף האוסר אפשרות של נישואים גאים, וניסיונות של ממשל בוש להכניס תיקון דומה גם לחוקת ארה"ב נבלמו הודות לכמה מנציגי הדמוקרטים בקונגרס.

בחירות 2008 העניקו תקווה ללהט"ב, עם בחירתו של ברק אובמה לנשיאות. חברי קהילה רבים התגייסו למען בחירתו של אובמה, וכמה מהם מילאו תפקידים חשובים במטה הבחירות שלו. המוכר ביותר הוא כנראה כריס יוז, ממייסדי פייסבוק, ומי שהוביל את הקמפיין האינטרנטי פורץ הדרך שגייס עבור אובמה את עשרות מיליוני הדולרים שסייעו לו לנצח בבחירות המקדימות, ומאוחר יותר בבחירות לנשיאות. עם זאת, על תוצאות הבחירות העיבה ההחלטה של המצביעים בקליפורניה, לבטל את הנישואים הגאים במדינה זו.

בחירות 2012: הישגים היסטוריים לקהילת הלהט"ב

בחירות 2012 הביאו עימן הישגים חסרי תקדים ללהט"ב בארה"ב. בפעם הראשונה אושרו נישואים גאים בהצבעה כללית, וזה קרה בכל שלוש המדינות שבהן הנושא הועלה להכרעת הציבור: מיין, מרילנד ווושינגטון. במדינת מינסוטה, הצביע הציבור בפעם הראשונה נגד הצעה להגדיר בחוקת המדינה את הנישואים ככאלה המתקיימים "רק בין גבר לאישה". ניצחון זה קטע רצף הפסדים בכשלושים מדינות, שבהן נקבע תיקון זה באמצעות הצבעה כללית. הדרך לאישור נישואים גאים במדינה זו עדיין לא נפרצה, אך כעת הדבר תלוי רק בהחלטת המחוקקים.

בכל המדינות ההצבעה היתה כמעט באותו היחס, סביב 52-48. לא זו בלבד שהצבעה זו אינה חופפת את ההצבעה לנשיאות, אלא שהתברר כי בכמה מחוזות שבהם מועמד הרפובליקנים ניצח, היה רוב לנישואים הגאים, בעוד שבכמה מחוזות שהצביעו ברוב גדול לנשיא אובמה, הרוב למען הנישואים הגאים היה דחוק. המדובר בעיקר באיזורים שבהם מרוכזות אוכלוסיות גדולות של אפרו-אמריקאים, אשר הצביעו לאובמה כמעט פה אחד, בעוד שהצבעתם על הנישואים התפצלה בעד ונגד, באופן כמעט שווה.

הצבעתם של כמה עשרות אלפי רפובליקנים בעד החוק לא היתה עניין מקרי, אלא פרי עבודה נמרצת שערך המטה למען הנישואים הגאים. את ליבם קנה בעיקר הטיעון הליברטריאני לפיו אין זה עניינה של המדינה להתערב אצל הפרט כיצד לחיות את חייו.

השוואה בין הצבעה לנשיאות לבין הצבעה על נישואים גאים

מדינה               ההצבעה על נישואים גאים          ההצבעה לנשיאות*
מרילנד 52:48 62:37
מיין 53:47 56:41
וושינגטון 53:47 55:42
מינסוטה 52:48 53:45
*יתר הקולות ניתנו למועמדים עצמאיים

סיבה מרכזית נוספת לניצחון בארבע המדינות, היה היקף גיוס הכספים. בניגוד לעבר, הצליחו הפעם תומכי הנישואים לגייס כספים רבים יותר מהמתנגדים, למעשה פי ארבעה. רבים מהגופים שמימנו או הצטרפו באופן פומבי למאבק נגד הנישואים לפני ארבע שנים, נסוגו הפעם. הגוף המשמעותי ביותר שפינה את הדרך היא הכנסיה המורמונית. תומכי הנישואים זכו בתמיכת ידוענים ואח"מים, ובראשם הנשיא עצמו, אשר סייע להעלות את רמת התמיכה, בעיקר בקרב האפרו אמריקאים.

 

הישגים נוספים: נציגה לסבית בסנאט, נציגה טרנסג'נדרית בניו המפשייר

הישג ישיר נוסף היה בחירתה לסנאט של תמי בולדווין, נציגה לסבית, בת 50, מוויסקונסין. בשנת 1999 היתה בולדווין לגאה הראשונה שנבחרה לכהונה בבית הנבחרים מבלי להסתתר קודם בארון. ברני פרנק, שהיה הנציג הגאה הראשון בבית הנבחרים (ופרש השנה, לאחר 32 שנות כהונה), יצא מהארון רק כשש שנים לאחר שנבחר לראשונה. בחירתה לסנאט מסמלת את הפתיחות של ציבורים גדולים יותר כלפי אנשים להט"ב, וכן את האופקים הפוליטיים שנפתחים בפני חברי הקהילה.

הסנאטורית הנבחרת תמי בולדווין (צילום: ויקיפדיה)

גם בבחירות לבית הנבחרים הושג שיא של צירים להט"ב גלויים – ארבעה גברים הומואים ואישה ביסקסואלית. אחד מהנציגים החדשים זכה במושב שאותו השאירה בולדווין.

ברמה המקומית הושג שיא בבחירתם של עשרות נציגים להט"בים לבתי הנבחרים המדינתיים, כולל נציגה טרנסג'נדרית ראשונה, סטייסי לאוטון בניו המפשייר.

סטייסי לאוטון, הנציגה הטרנסג'נדרית לבית הנבחרים של ניו המפשייר (תמונה: פייסבוק)

במדינת אייווה כשלו מתנגדי הנישואים הגאים בניסיון להדיח, באמצעות הצבעה כללית, שופט שישב בהרכב שפסק למען הנישואים הגאים במדינה לפני 3 שנים. שלושה שופטים אחרים הודחו במשאל עם בשנת 2010, בהליך שעורר ביקורת רבה.

באריזונה, השריף הגאה פול באבו, שיצא מהארון בתחילת השנה, זכה בבחירות לתקופת כהונה נוספת.

השלב הבא: בית המשפט העליון

בקרוב צפוי בית המשפט העליון בארה"ב לדון בכמה עתירות הנוגעות לנישואים גאים, אשר מתוכן שתיים הן הקריטיות ביותר:
1. העתירה לביטול החקיקה הפדרלית משנת 1996 להגנת מוסד הנישואים DOMA.
2. העתירה של מתנגדי הנישואים הגאים נגד החלטת בית המשפט הפדרלי לערעורים, אשר קבע שהאיסור בחוקת מדינת קליפורניה אינו חוקתי. אם בית המשפט ידחה את העתירה, הדבר כנראה יוביל לביטול האיסור בכל 30 המדינות האחרות שקבעו את האיסור בחוקתן.

בהקשר של בית המשפט העליון, ראוי לציין שבחירת אובמה עשויה לאפשר במהלך הקדנציה הקרובה, להביא למהפך ביחסי הכוחות, במידה ויוכל להביא למינוי שופט ליברלי במקום שופט שמרן. עד אז, קיימת סבירות גבוה שהשופטים השמרנים יעדיפו להותיר את האיסורים על נישואים גאים. ואולי יהיו אלה דווקא השופטים השמרנים, שייאחזו בטיעון הליברטריאני בעד הנישואים השווים, על מנת לאפשר אותם.

מקבוצה דחויה לכוח פוליטי עולה

ואולם, כנראה ההישג הגדול ביותר במערכת הבחירות היה עצם הפיכת הלהט"ב לקבוצה פוליטית משמעותית. על פי ההערכות, כ 75%-90% מהלהט"ב הצביעו עבור אובמה, וגמלו לו בכך על ביטול מדיניות האפלייה בצבא ועל תמיכתו הגלויה בנישואים שווים. בהתחשב בפער הקטן בינו לבין יריבו, התמיכה בקהילה התגלתה כקלף ניצחון. דבר העשוי לשכנע פוליטיקאים נוספים כי קידום הקהילה לשוויון בסופו של דבר משתלם בקלפיות.

מלבד הצבעה מסיבית, הלהט"ב תמכו באובמה בהתנדבות למטהו ובתרומות נכבדות (ואם להאמין לכמה קולות קיצוניים, אז הם גם הביאו את הסופה סנדי, שנחשדת בכך שפגעה במועמדותו של מיט רומני).

כעת, כבעלי המאה (ואולי מתוך שכרון כוח), מציבים התורמים הלהט"בים דרישות לנשיא אובמה, שאלה עיקריהן:
א. ביטול DOMA – "החוק להגנת הנישואים" אשר אוסר על הממשל הפדרלי להכיר בנישואים חד מיניים מדינתיים.
ב. אישור ENDA – החוק נגד אפלייה בתעסוקה, אשר ימנע אפלייה נגד להט"ב ברמה הפדרלית.
ג. חתימה על צו נשיאותי האוסר על קבלנים של הממשל להפלות כנגד עובדים להט"ב.
ד. מינוי אדם להט"ב לתפקיד בממשלו (ברני פרנק במקום מזכיר האוצר טימותי גייטנר?) ואדם נוסף לתפקיד שגריר באחד מעשרים התפקידים הבכירים.
ה. קידום זכויות הטרנסג'נדרס.

האם התמיכה בקהילה עלתה לאובמה בקולותיהם של אחרים? כנראה שלא. הרפובליקנים, העדיפו הפעם לתקוף את אובמה על מדיניותו הכלכלית. בקרב הרפובליקנים ניתן למצוא כבר קולות משמעותיים התומכים ביוזמות של נישואים שווים. כך למשל, קן מלמן, אשר היה כאמור בין המובילים של קמפיין השטנה שהוביל לבחירה החוזרת בנשיא בוש הבן בשנת 2004, הפך בעקבות יציאתו מהארון לפני שנתיים, לאחד המובילים את המטה למען השיוויון בנישואים.

ואולם, בסופו של דבר, נראה כי ההישגים בבחירות הם תוצאה של שינוי עמוק בדעת הקהל ובירידה מתמדת בסטיגמטיזציה ובעליה ברמת הסובלנות ובאהדת הציבור כלפי דרישות הלהט"ב לשוויון.

באיזו מידה הדברים רלוונטיים גם לישראל? לכאורה אין שום דמיון בין המערכות הפוליטיות בארץ ובארה"ב. ואולם, גם אם הדברים אינם מתפתחים אצלנו במהלך לילה אחד דרמטי, הרי שהשינוי בדעת הקהל מוביל בסופו של דבר גם לשינוי המציאות החברתית והפוליטית עבור להט"ב.

התרגזת? הסכמת? יש לך מה להגיד על הכתבה? לתגובות »

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך