בפרק של "הישרדות" נתפסה השורדת האולטימטיבית של ערוץ 10 וכוהנת הבריאות בימים כתיקונם, ענת הראל, ברגעי זעם לאחר התרגיל הנאה של בוקי, תוך כדי שהיא מגייסת את המילה "קוקסינל" כחלק ממטח קללות. לא ייתכן שיתקבלו בשוויון נפש מילים כ"קוקסינל" ו"טרנסג'נדר", שנאמרות בפריים טיים כקללה. ואם היא עושה את זה, אז למה שילד בן 6 לא יעשה זאת? רילי ווילו צפתה, נכוותה ומשיבה אש

מאת: רילי ווילו

לפני מספר חודשים כיהנתי כשמרטפית ושמרתי על ילדים בני 6 ששיחקו כדורגל. התפקיד היה מלחיץ. לא פשוט לשבת ולעקוב אחרי 13 פצצות אנרגיה שזה עתה סיימו את ארוחת הצהריים שלהם, רצים על מגרש ענק, מתערבבים זה בזה במלחמה על הכדור ונראים כמו מכוניות מתנגשות. הישרדות. מתוקף תפקידי רם המעלה, מלבד צפייה ערה ברקמה האנושית, שימשתי כבורר ושופט במשחק, תפקיד בעייתי למדי בהתחשב בעובדה שכל ידיעתי בנושא כדורגל מסתכמת בכך שאני מכירה את המילה "נבדל" וגם זה, רק משום שזו מילה שמצחיקה אותי. במהלך מיצג האימים, התפתחה תגרה אמוציונאלית, קולנית ובעיקר פיזית בין שני ילדים. ילדים, שבימים כתיקונם, כלומר, כשהם לא לידי, הם די חביבים לסביבה. ילדים, שהוריהם גרים במרכז ת"א של 2012. ילדים, שהוריהם רשמו אותם לחוגים הכרחיים כגון "פילאטיס ילדים" "רייקי קטנטנים" "פילוסופיה דרדסים" ו"ריטלין לקטקטים", כדי שיגדלו להיות אנשים מעמיקים וחכמים.

כמובן שרצתי כדי להפריד בין הניצים ולאחר שבצעקות "אני אקח לך את האייפון" ו"אין מועדון קרב חודש" הרוחות נרגעו, לקחתי את שניהם הצידה ושאלתי מה לעזאזל קרה.

"הוא קרא לי הומו, אתה קראת לי קוקסינל"

"הוא, הוא, הוא" גמגם האחד בפוסט טראומטיות, "הוא קילל אותי" "איך הוא קילל אותך?" שאלתי, "הוא קרא לי הומו" אמר הילד ופרץ בבכי תמרורים "הוא קרא לי הומו" והוא חזר על זה מספר פעמים. "אז מה?"אמר הילד השני בטרם הספקתי להגיב "אתה קראת לי קוקסינל". לקחתי נשימה ארוכה ואמרתי "מישהו מכם יודע מה זה הומו?"

ענת הראל, הישרדות 2012, צילום מסך.

אנא ממך ענת יקרה, תתרכזי בלנצח ובאיכויות האתלטיות שלך ולא בדיני גאווה, גניבה ושקרים.

"לא יודע אבל זו קללה" אמר הראשון. לקח לי שנייה להיזכר שאני עומדת מול ילדים ולא מול חרדים במצעד הגאווה בירושלים, כשעניתי להם בכעס מאופק "הומו וקוקסינל זה לא קללות ואתם לא תשתמשו במילים האלו בתור קללה יותר". "טוב" אמר השני "אז אני אקרא לך 'בן זונה'"  "גם בן זונה זה לא… טוב עזבו אתכם, תחזרו למשחק ותפסיקו עם זה" הם חזרו לשחק, אני חזרתי לשבת. הייתי מאוד רוצה לתאר את המקרה כמפתיע או חריג, אבל הוא לא. פעמים רבות שמעתי ילדים משתמשים במילים כאלו כקללה.כשהגיעו ההורים לאסוף אותם, תפסתי את אחד מהם וסיפרתי לו את פרטי האירוע כשאני מסיימת במשפט "ואולי צריך לשבת איתם ולהסביר להם את רוח הדברים, שיבינו מה זה הומואים, גם ברמה הכי שטחית."

אחרי הכול מדובר באהבה

"השתגעת", הוא אמר לי, "זה לא גיל לדעת בו דברים כאלה. בוא מאמי, אנחנו נאחר לדיקור תיאלנדי", משך את הילד לכיוון האוטו והשאיר אותי שם חדורת מוטיבציה לפתוח ב"איגי"  קבוצה לגיל הרך. שלא תבינו אותי לא נכון. אין לי בעיה עם הורה שלא מעוניין לפתוח עם ילד את נושא הלהט"ב וגיל 6 זה אכן גיל צעיר מדיי מכדי להתמצא ברזי משכב הזכר, כמו שזה מוקדם מדיי מכדי להתמצא ברזי המשגל ההטרוסקסואלי. אבל אם הצלחת להרגיע את שאלת "איך באתי לעולם" בתשובה כמו "אבא אהב את אמא"  ולא "זיינתי את אמא'שך", תשובה כמו "לפעמים גבר אוהב גבר, ולפעמים אישה אוהבת אישה" עונה על השאלה בצורה מדוייקת מבלי להיכנס לחיי המין של איש. אחרי הכול, כן מדובר באהבה.

כי ילד שיחיה תחת הרושם שלהיות הומוסקסואל, או בעל כל נטייה מינית שאינה הטרו, זו קללה, יטמיע אותה בתוכו ומבלי להיות מודע לכך, הוא תמיד יתייחס איפשהו בסתר לבו, לכל מי שאוהב אחרת כ"מקולל", גם כשיאמר לכולם ש"אין לו בעיה עם זה ורבים מחבריו הטובים…" חמור מכך, אם יגלה בבגרותו שהוא עצמו שייך לקהילת הלהט"ב הוא ירגיש מקולל בעצמו ויאלץ לעבור תהליך קשה ביותר כדי להבין שהוא לא. מוזר ומקומם אותי שהורים לא מקפידים על זה. אך המקרה הבא מקומם אותי אף יותר.

"איזה שני קוקסינלים"

חושך ליום רביעי הזה, ישבתי וצפיתי בתוכנית "הישרדות VIP" בערוץ 10, בפרק שאחרי "התרגיל הגדול של בוקי נאה". לאלה שאינם מעודכנים או שפשוט לא מעניין אותם, מדובר בסיפור משעשע למדיי, בו בוקי שדד מאשת הברזל ענת הראל את פסלון החסינות שלה, מה שגרם להדחה של תורג'י, בן- בריתה ופירוק הברית שלה איתו ועם אנה ארונוב.

אנשים שמתבטאים ככה, בעיקר כשהם יוצאים משלוות הפילאטיס שלהם, תקועים בתוך התפיסה שזהויות מגדריות הן חלק מארסנל של עלבונות.

כמובן שהראל וארונוב זעמו על בוקי ועל המהלך שחיסל בכוח את הברית. לגיטימי. אפילו אלוהים היה מבואס כשבברית בין הבתרים שלו נתגלו פרצות. לגיטימי. גם התפרצות הכעס שהגיעה לאחר המהלך ומטר העלבונות שהורידו הכוהנות על בוקי, עוד מקובלת, כי משחק לא משחק, לכל אחד מגיע לפרוק קצת אמוציות. מה שלא מקובל זה התוכן הפוגעני שהראל, מבלי משים, הטיחה בבוקי והתייחס לקהילת הלהט"ב.

"שני קוקסינלים" סיננה הראל, כשהיא מדברת על בוקי ועל איתי שגב, שחקן נוסף בתוכנית "אה, סליחה, מה? טרנסג'נדרים? כל הטרנסג'נדרים שאני מכירה, שהוא שם להם כסף, הוא לא מגיע לקרסוליים שלהם האפס העלוב הזה" היא המשיכה. ייתכן שהראל לא הבינה מה היא אומרת. ייתכן שהיא חשבה שזה שהיא תיקנה מילותיה מ"קוקסינלים" ל"טרנסג'נדרים" עושה אותה תקינה פוליטית גם ברגעי כעסה. ייתכן שהיא חושבת שהיא למעשה הגנה על כבודם של הטרנסג'נדרים בכך שהיא "החמיאה" להם שבוקי לא מגיע לקרסוליים שלהם, מחמאה די מפוקפקת בהתחשב בעובדה שרגע לפני כן, היא האשימה את בוקי "הגנב הזה" כמו שכינתה אותו, בקוקסינליות.

הילד יהיה גאה בי?

ייתכן שהיא לא חשבה. כנראה שלא. אז אם הראל, השורדת האולטימטיבית של ערוץ 10 וכוהנת הבריאות בימים כתיקונם, ברגעי זעם מגייסת את המילה "קוקסינל" כחלק ממטח קללות למה שילד בן 6 לא יעשה זאת? שהרי בהתנסחות שלה בוקי גנב ושיקר ורימה ופשע וכל זה מסתכם במילה "קוקסינל" ושלא יגידו שזה בלהט הרגע והכעס, משום שאנשים שמתבטאים ככה, בעיקר כשהם יוצאים משלוות הפילאטיס שלהם, תקועים בתוך התפיסה שזהויות מגדריות הן חלק מארסנל של עלבונות, ומסתבר שכשהראל לא שולטת על סוגרי הפה שלה, יוצאים משם קוקסינלים, סליחה, "טרנסג'נדרים".

למען חופש מגדרי

ייתכן שחשבה שהיא מגנה על כבודם של הטרנסג'נדרים ו"מחמיאה" להם? המחמאה די מפוקפקת.

לא תמיד אנשים מבינים את כוחה של המילה. לא תמיד מפנימים שלהצמיד למושג מסוים ערך נוסף, שמצטייר כשלילי בשיח החברתי, זו פעולה שמגלגלת שנאה הלאה, לדורי דורות. לא ייתכן, כי בחודש בו מציינים את הרצח בבר-נוער, פשע שנאה נגד קהילת הלהט"ב, יתקבלו בשוויון נפש מילים כ"קוקסינל" ו"טרנסג'נדר" שנאמרות כקללה בפריים-טיים. נכון שבריאליטי רצוי ומצוי שתמיד יראו לנו את הפיקנטריה וזה מצוין, אבל היה נחמד אם לא היו דורכים בדרך על קהילה שגם ככה, יש לה די והותר מאבקים בסטיגמות, שנאה ואלימות.

נכון לכתיבת שורות אלו, עדיין יש להראל סיכוי לקחת את המיליון, לנצח את כל האנשים שהיא קוראת להם גנבים, שקרנים וקוקסינלים ולגרום לילד שלה להתגאות בה, שזה מה שהיא כל הזמן אומרת שהיא רוצה "שהילד שלי יהיה גאה בי". בין שזה יקרה ובין אם לאו, שתדע לה,שיש ילדים שהיו שמחים אם ההורים שלהם היו גאים בשבילם כי הם נלחמים במציאות ולא במשימות פרס וחסינות. יש הורים, שאין להם חסינות אל מול התפיסה שהם "מקוללים" וגם הם, היו שמחים אם הילדים שלהם היו גאים בהם. כל אחד רוצה שיהיו גאים בו. אז אנא ממך ענת יקרה, תתרכזי בלנצח, ובאיכויות האתלטיות שלך ולא בדיני גאווה, גניבה ושקרים. ככלות הכול, את כבר שנים משקרת לנו שהקורנפלקס עם השוקולד שאת מוכרת לא משמין.

ה-17 במאי מדי שנה הוא היום הבינלאומי למאבק בלהט"בפוביה »»
התרגזת? הסכמת? יש לך מה להגיד על הכתבה? לתגובות »

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך