רוברט שפיצר, בעבר היה אחד מראשי האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי וממובילי המהלך להוצאת ההומוסקסואליות מה- DSM, הפתיע רבים כאשר פרסם בשנת 2001 מחקר שממנו עלה כי ניתן להמיר את הנטייה המינית. ואולם, כעת הוא מסכים עם מבקריו כי ממצאי המחקר היו מוטים ושגויים מבחינה מדעית

הפסיכיאטר רוברט שפיצר, נחשב לאחד מהמחדשים החשובים של שיטת סיווג מחלות הנפש. החל משנת 1966 הוא היה פעיל בועדה שעמלה על ניסוח המדריך למחלות נפשיות (DSM) של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה, תחילה כמזכיר הועדה שהכינה את המהדורה השניה, ואחר כך כיו"ר הועדה אשר הכינה את המהדורה השלישית.

בשנת 1973 היה לשפיצר תפקיד מרכזי בהיענות לטענת ההומואים בארה"ב לפיה הסיווג של הומוסקסואליות כמחלה נפשית מהווה סטיגמה חברתית נטולת יסוד מדעי. טענותיהם של ההומואים נפלו על אוזן מדעית קשובה. החל משנות החמישים התפרסמו מחקרים אשר הצביעו על כך שהומוסקסואליות אינה נמצאת בזיקה למחלות נפש ולתופעות נוירוטיות . כך למשל, מחקרה של אוולין הוקר משנת 1957, העלה כי בין גברים הומואים והטרוסקסואלים שנבחנו במבחנים השלכתיים (TAT, סיפור על תמונה, רורשאך) לא נמצאו הבדלים ביכולת התפקוד וההסתגלות לסביבה. למעשה, הבוחנים אף נכשלו בהצבעה על נטייתו המינית של הנבחן. ממצאים אלו חזרו מאוחר יותר גם בניסוי שנערך בקרב נשים.

בשנת 1980 יצאה לאור המהדורה השלישית של מדריך מחלות הנפש, אשר נחשבה לפורצת דרך מבחינה מדעית בשל שיטות הסיווג שהוכנסו בה, ושפיצר זכה על עבודתו במוניטין רב. ההחלטה להוציא את הנטייה המינית כשלעצמה מתוך הספר היתה לאחד מציוני הדרך החשובים ביותר במאבק הקהילה לפירוק הדעות הקדומות בחברה כנגד בעלי הנטייה המינית הלא הטרוסקסואלית. לשם השוואה, איגוד הבריאות העולמי קיבל החלטה דומה רק בשנת 1990. למרבה הצער, סוגיית הזהות המגדרית טרם זכתה למענה דומה.

רוברט שפיצר, מתנער מממצאי מחקרו משנת 2001 לפיהן ניתן להמיר את הנטייה המינית

האם הנטייה המינית יכולה להשתנות?

בגלל תפקידו החשוב במאבק ההומואים לשוויון, נדהמו שתי הקהילות – הלהט"בית והמדעית, לשמוע כי שפיצר פרסם מחקר התומך באפשרות להמרת הנטייה המינית. על סמך ראיונות טלפוניים עם כ- 200 גברים ונשים אשר עברו טיפולים להמרת הנטייה המינית, ובחינת דיווחיהם על נטיותיהם לפני הטיפולים ואחריהם, קבע שפיצר כי שינוי הנטייה המינית אפשרי, גם אם לא בקרב כל ההומואים והלסביות, אזי בקרב מי שיש להם מוטיבציות גבוהות לכך.

הארגונים האמריקאיים החזקים אשר מתנגדים להומוסקסואליות ומטיפים ל"תיקון", עטו על המחקר כמוצאי שלל רב. מבחינתם היה זה ניצחון כפול ואולי אפילו משולש: שפיצר נתפס כתומך להט"ב, מדען וגם כיהודי, המעניק לגיטימציה לשיטות של ארגוני הטפה נוצריים. קשה להמעיט בערך של מחקר זה עבור ארגונים אלו – שמראשית שנות השמונים החלו לסבול קשות מהיעדר בסיס מחקרי ואתי לפרקטיקות בהן השתמשו. תפיסות אתיות מודרניות אסרו על ביצוע ניסויים אשר רווחו בשנות השישים והשבעים – כגון מתן מכות חשמל, גירוי נזלתי וגרימת צורות אחרות של כאב ואי נוחות פיזית במטרה לגרום להתנייה נפשית ו'לעיצוב התנהגות'. במקביל החלו להיחשף התוצאות הנוראיות של אותם הטיפולים, ולהתגלות ההטיות החזקות המקשות על שיטות המדידה וההערכה של האפשרות לשנות את הנטייה המינית. מחקרו של שפיצר העניק זריקת עידוד משמעותית לטיפולי ההמרה ופגע בנסיונות לשים  להם גבולות אתיים וחוקיים.

הפרק האחרון: שפיצר מודה כי טעה

ואולם כעת, בגיל 80, בבחינת טוב מאוחר מאשר לעולם לא, בראיון לגבריאל ארנה במגזין הליברלי The American Prospect, הסכים שפיצר להודות כי הצדק הוא עם מבקריו, וכי למרואייניו, אשר רובם ככולם הופנו אליו מטעם מטיפים נוצריים ופסיכיאטרים אשר מספקים טיפולי 'המרה', היתה מוטיבציה חזקה להציג את עצמם כסיפור הצלחה ולדווח על שינוי בנטיותיהם המיניות. "במבט לאחור, אני חייב להודות שאני חושב שדברי הביקורת נכונים במידה רבה", אמר שפיצר. "הממצאים יכולים להוות עדות למה שלאלה שעברו טיפולי המרה היה לומר על זה, אבל לא יותר מזה."

ארנה, אשר נפגש עם שפיצר במסגרת מאמר שכתב על טיפול ההמרה שהוא עצמו עבר בסוף שנות התשעים, סיפר כי הוא הופנה לשפיצר על ידי הפסיכותרפיסט ג'וזף ניקולוסי, אשר נחשב לסמכות הבכירה ביותר מקרב המעניקים טיפולי המרה, ואף היה המטפל האישי שלו, אך הוא לא העז להתקשר. שפיצר סיפר לו כי למעשה סבל מקושי לאתר מרואיינים, וכי התאכזב מכך שניקולוסי, אשר היה בעל מוניטין של עשרות שנים בטיפולי המרה, הצליח להפנות אליו רק תשעה אנשים. ארנה, אשר נדחף לבצע את הטיפול על ידי אמו, סיפר לשפיצר כי הדבר עיכב את יציאתו מהארון וההשלמה עם נטייתו המינית בכמה שנים, אך בשנה שעברה הוא נישא לבן זוגו מזה כעשור.

"פרסום מחקרו של שפיצר היה בבחינת זריקת רימון רסס לתוך קהילת הלהט"ב", מצטט ארנה את אחד מעמיתיו של שפיצר בראשית 2001. ואולם כעת נראה שנסיגתו מממצאיו שומטת, את הקרקע מתחת לרגלי הטיעון המדעי האחרון שלכאורה עדיין עמד לרשות מטיפי טיפולי ההמרה.

ב-17 במאי יצוין בארץ ובעולם היום הבינ"ל נגד הומופוביה וטרנספוביה !

אירועי הבנ"ה / IDAHO יעמדו השנה בסימן מאבק בהומופוביה וטרנספוביה במערכת החינוך ודרך החינוך. 

>> עזרים שונים לפעילות - באנרים ייחודיים של הבנ"ה להטמעה באתרכם, פוסטר הבנ"ה גדול להדפסה, מערך שיעור בנושא הומופוביה ועוד.
>> רעיונות והצעות לפעילויות הבנ"ה
>> לוח אירועי הבנ"ה 2012 בישראל
>> הצטרפו אלינו בפייסבוק
>> הירשמו לרשימת התפוצה