• מהו היום הבינ"ל נגד הומופוביה?

    יום המצוין ברחבי העולם החל משנת 2005, במטרה להיאבק בביטויים האלימים, האכזריים, המפלים והמדכאים, כלפי לסביות, הומואים, טרנסג'נדרס וביסקסואלים (להט"ב).

  • למה צריך יום נגד הומופוביה?

    השיפור במצבם של חלק מהלהט"ב בעולם לא פתר את מצבם של רבים אחרים, אשר סובלים מיחס אכזרי של החברה ו/או של השלטונות כלפיהם. אין המדובר רק בלהט"ב במדינות העולם השלישי, אלא בלהט"ב בני אוכלוסיות חלשות במדינות מערביות, וגם בלהט"ב שחשבו שלהם "זה כבר לא יקרה", אך מצאו את עצמם נפגעים מדיכוי ואלימות שהופנו כלפיהם על רקע נטייתם וזהותם המינית.

  • מה ההבדל בין הבנ"ה לבין מצעד הגאווה?

    המצעד העליז וססגוני מדגיש את שמחת החיים, האומץ והגאווה של מי ש"יצאו מהארון" ומעדיפים לחיות באופן גלוי. הבנ"ה לעומת זאת, נועדה להזכיר את הצדדים האפלים שביחסה של החברה כלפי הלהט"ב, ולהעניק פתחון פה גם למי שנבצר מהם להתהלך בגלוי ובגאון – מחשש פן יבולע להם.

  • האם היום הבינ"ל נגד הומפוביה מתייחס גם לשנאה המופנית כלפי לסביות, טרנסג'נדרס וביסקסואלים?

    המילה הומופוביה היא אמנם צרה וממוקדת ב"צרה" של מגזר ספציפי, אולם בלית מילה טובה יותר, שתבטא את הקשר בין מכלול התופעות השליליות של הומופוביה, לסבופוביה, טרנספוביה וביפוביה – היא משמשת אותנו במובן הרחב ביותר.

    קבוצות הבנ"ה בארץ ובעולם חרטו על דגלן את הדאגה וההתייחסות לכל סוגי השנאה. בארץ הדבר בא לידי ביטוי באתר האינטרנט, בלוגו ובנושאי האירועים והפעילויות המתקיימים ביום זה.

  • מדוע אתם משתמשים במילה הומופוביה – הרי אין דבר כזה הומופוביה, כי שנאת הומואים היא לא פוביה ולא מחלה?

    המילה הומופוביה היא על משקל קסנופוביה – שנאת זרים, שגם לה אין מובן קליני.

  • איך תיעלם ההומופוביה?

    הומופוביה תיעלם כאשר להיות הומו, לסבית, ביסקסואל או טרנסקסואל, לא יהיה "עניין מיוחד". כאשר אנשים יתפסו את הנטייה והזהות המינית כדברים גמישים, רבי אפשרויות ולגיטימיים, ובעיקר, ככאלה שהינם בתחום הבחירה של כל אדם.

  • ההומופוביה טבועה באנשים דתיים.

    אם פעם נראה היה שהומו דתי זה סוג של אוקסימורון, הרי שהיום הקבוצה הזו תובעת את מקומה, זוכה ליותר ויותר נראות, ואפילו יש רב אורתודוקסי הומוסקסואל גאה – הרב רון יוסף – מנהל ארגון הו"ד.
    לשם מיגור ההומופוביה בחברה הדתית והכלתם של הומואים ולסביות דתיים פורסם "מסמך העקרונות של הו"ד" שנחתם ע"י מעל למאה רבנים, וסייע רבות לקידום הדיאלוג הגלוי עם הממסד הדתי.

  • אין הומופוביה בתל אביב.

    הרצח בבר נוער הוכיח אחרת. דווקא בתל אביב הפתיחות מקלה על אפשרויות הפגיעה בלהט"ב.יש הומופוביה בכל מקום, כפי שבכל מקום יש גם גילויים אחרים של התנהגות אנושית. זה לא תלוי מקום, אלא תלוי סביבה, קהילה ואנשים.

  • למה החברה צריכה לעודד יחסים חד מיניים? שיעשו מה שהם רוצים בביתם.

    הטענה הזו היא צבועה. כיום החברה מעודדת יחסים הטרוסקסואליים, ואנשים הטרוסקסואליים מפגינים את מיניותם בפומבי. החברה לא צריכה לעודד סוג מסוים של יחסים, אלא לאפשר לכל אדם לחיות לפי רצונותיו והעדפותיו. המרחב הציבורי שייך לכולם, כולל אותנו, ולכן יש לנו זכות לעשות בחוץ מה שמותר לכולם.

  • מה אתם מנסים להשיג? שינוי חוקים?

    שינוי החוקים הוא דבר חשוב, אך הוא יטפל רק בהיבט מוגבל של הבעיה. השינוי שאנו מייחלים לו הוא בנורמות החברתיות. הדבר הזה מתרחש, אבל אנחנו עוד לא במקום שבו כל ההומואים, הלסביות, הטרנסקסואלים והביסקסואלים מוגנים ובטוחים. יש רבים שסובלים מאלימות קשה, דיכוי ואפליה. גם החוק עדיין לא מעניק הכרה ושוויון זכויות מלאים. יש בחוק אפליה סמויה רבה כלפי זוגות חד מיניים, למשל סביב נושא אימוץ הילדים, נישואין וכו'. לצערנו, עיקר ההתקדמות בשנים האחרונות היתה דרך פסיקות בבתי המשפט, ולא בבית המחוקקים שמעדיף לגלגל את הסוגיות הבוערות לבתי המשפט.

  • מה לגבי הטענה שהומופובים זכאים לדעה משלהם? הם מנסים להגן על התרבות שלהם והקודים החברתיים להם הם רגילים.

    בעינינו ההומופוביה היא סוג של שנאה. אמנם, החוק מעניק הגנה מאוד רחבה על חופש הביטוי, וטוב שכך. אבל חשוב לשים לב שהחוק אוסר על הסתה לאלימות, ולהגנה מפני ביטויים כאלה גם אנחנו זכאים. כמובן שלביטויים מעשיים של אלימות צריך להיות מענה ברור באכיפה.

  • האם לא הגיוני לפחד מהומואים כהתגוננות מפני תרבות רעה. העברת מחלות וכו'.

    הומואים מעבירים מחלות בדיוק כמו כל יתר בני האדם. מי שמקיים יחסי מין מזדמנים בלי קונדום מסתכן בהדבקות באיידס- וזה לא משנה אם הוא הומו או הטרוסקסואל. מי שמאמין שהומואים מייצגים תרבות רעה, שיבדוק את עמדתנו בנוגע לחופש הביטוי בסעיף הקודם.

  • מהי ביפוביה?

    ביפוביה הינה מבנה חברתי אשר מתבטא בסטריאוטיפים, דעות קדומות ו/או אפליה כלפי א/נשים מקשת הזהויות הביסקסואליות. דוגמאות לסטריאוטיפים: "ביסקסואלים אינם באמת קיימים", "ביסקסואליות היא רק שלב", "ביסקסואליות הן בכייניות שבוגדות בקהילה", "בעצם כולם ביסקסואלים", וכן הלאה. יש לציין שביפוביה אינה הסוג היחיד של פוביה ממנו סובלות/ים ביסקסואליות/ים. גברים ביסקסואלים סובלים גם מהומופוביה, נשים ביסקסואליות סובלות גם מלסבופוביה, וביסקסואליות/ים טרנסיות/ים וג'נדרקווירס סובלות גם מטרנספוביה. ביסקסואליות/ים נתקלות בגישות ביפוביות בנוסף, ולא במקום, הגישות הלהט"בופוביות השונות – הן מקרב האוכלוסיה הסטרייטית והן מקרב קהילות הלהט"ב.