סמית הוא אחד מאלפי גברים ברחבי ארה"ב המכונים לעתים "אקס-גיי", המשוכנעים שהצליחו לשנות את מאוויהם המיניים הבסיסיים בשילוב של טיפול ותפילה, טענה שלדברי רוב המדענים לא הוכחה כאפשרית ושהינה ככל הנראה רק אחיזת עיניים. כעת הם נלחמים במי שמונע מהם להיות סטרייטים.

בקליפורניה, תחושת המועקה שלהם גברה בחודש ספטמבר, לאחר שהמושל ג'רי בראון חתם על חוק האוסר טיפולי המרה מינית לקטינים, איסור שהתפרש על ידי חלק מההומואים לשעבר כפגיעה בהם.

ארון ביצר בן ה‑35, כה זעם על האיסור שייכנס לתוקפו באחד בינואר, שהחליט לקרוא עליו תיגר ולהעמידו במבחן בית המשפט, בטענה שהוא מנוגד לחוקה. לאלה האומרים שהטיפול מסוכן, משיב ביצר בטענה נגדית. "לו ידעתי על קיומם של טיפולים אלה בהיותי בגיל ההתבגרות, הייתי יכול למנוע מעצמי הרבה דיכאונות, שנאה עצמית ומחשבות אובדניות", אמר בדירתו בלוס אנג'לס. בתור נער קתולי, משיכותיו ההומוסקסואליות ייסרו אותו; אבל עכשיו, אחרי טיפול במקלט לגברים וקורס מקוון לטיפול שיקומי, הוא מתחיל להרגיש הבלחי משיכה לנשים וחושב להתחיל לצאת אתן.

מבקרי השיטה, ובהם וויין ביסן, מנהל ארגון Truth Wins Out (האמת מנצחת) הנלחם בדעות קדומות נגד הומוסקסואלים, משווה טיפולים אלה לשיטות ריפוי באמצעות אמונה, שתוצאותיהן חולפות עם הזמן. הם מציינים כי טיפולים שכשלו לא זוכים לפרסום. לדברי מארק ברידלאב, חוקר מוח ופסיכולוג באוניברסיטת מישיגן, יש ראיות מוצקות לכך שנטייה מינית מושפעת מגורמים ביולוגיים וסביבתיים. תראפיה שיקומית יכולה לעזור לאנשים מסוימים לשנות את התנהגותם המינית, אבל אין די בכך כדי לקבוע כי ניתן לשנות אינסטינקטים מיניים. שום מחקר מדעי לא הוכיח עד כה שניתן לעשות זאת

(מקור הידיעה: הארץ. » לידיעה המלאה)