ד"ר עמית קמה עונה למבקרי העצומה: "ההשוואה עם קופרניקוס ו/או גלילאו היא מעניינת משום שבמקרה הנוכחי יוזמי העצומה הם הקופרניקוסים/גליליאוים העכשוויים, ואילו מחברי הספר הנידון הם נציגי העולם הישן, הממסד הדתי המאובן והקפוא"

מאת: ד"ר עמית קמה

בשלהי 2011 התקיים דיון סוער בין חלק ממשתפי הפורום של מדעי החברה (בו חברים אנשי אקדמיה ישראליים) בהמשך לעצומה הקוראת להחרים את הספר פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. למרות שהרוב המכריע של המגיבים נקט עמדה אנטי-הומופובית ברורה, אמיצה ונחרצת; היו כמה דוברים שדווקא רצו לאפשר להומופוביה המובעת בספר לשרוד אפילו לנוכח ההבנה הגורפת כי לעמדות המתוארות בספר אין כיום חיזוקים מדעיים. אחד מן הדוברים טען כדלקמן:

"אינני מומחה לרפואה בכלל ולרפואת הנפש בפרט, ולכן לא אביע דעה אם הומוסקסואליות היא מחלה אם לאו. אבל, אינני מבין מה מקום יש כאן למחאות ולחרמות. זהו ויכוח שצריך להתנהל בין מומחים. בוודאי שאין מקום לעצומות, מחאות פוליטיות וחרמות בדיון מדעי. אחרת, אין הבדל ביננו לבין הכנסיה שרדפה את קופרניקוס, שאף הוא העז להעלות תזה מדעית שלא תאמה את הדוֹגמה התקינה פוליטית של הימים ההם".

ההשוואה הזו קוממה אותי ולכן פרסמתי את הדברים הבאים:

נדהמתי ונחרדתי עד מאוד לגלות שאפילו במסגרת הדיון האקדמי האמור להתנהל כאן (בניגוד לטוקבקים המנאצים בתגובה לכתבה בעיתון "הארץ" ב-26.12.11) מבוטאות עמדות מיושנות, פוגעניות והנובעות מהרהורי ליבם של הכותבים גרידא ללא שמץ של ביסוס מדעי.

ראשית, אלו שאינם מומחים (והצהירו על כך בריש גלי) לא היססו לצאת במלחמת חורמה כנגד דברי המומחים שיזמו את המהלך כנגד הספר פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. צר לי, ואני סבור שבהחלט יש כאן חוסר ענווה מובהק מצידי, אך לטעון כנגדי ו/או כנגד ד"ר רובינשטיין שאיננו "מומחים" מהווה תעודת עניות למקטרגים.

ואף על פי כן נוע תנוע. גלילאו גליליי (תמונה: ויקיפדיה)

שנית, ההשוואה עם קופרניקוס ו/או גלילאו היא מעניינת משום שבמקרה הנוכחי יוזמי העצומה הם הקופרניקוסים/גליליאוים העכשוויים, ואילו מחברי הספר הנידון הם נציגי העולם הישן, הממסד הדתי המאובן והקפוא הזועק חמס על שהראשונים 'גילו' שהשמש איננה סובבת את הארץ וכתבי הקודש 'טעו'. יש להוסיף כי ניכרת התעלמות מוחלטת של מחברי הספר מן הקורפוס המדעי הנוכחי: מחקרי האטיולוגיה של ההומוסקסואליות נגזרים מאפיסטמולוגיה ברורה ששורשיה בשנת 1896 עם כינונה של התופעה' במונחים פתולוגיים/מדיקליים. הייתי מציע למגיבים להציץ, ולו רק ברפרוף, בעושר המגוון של המחקרים שנערכו בארבעים השנים האחרונות ולא לדבוק במסורת הדוגמטית של המחצית הראשונה של המאה העשרים.

ובכל זאת נוע תנוע!

ד"ר עמית קמה, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

• כואב הלב: מורן צפריר נפטרה בדרך לאוניברסיטה
  מורן צפריר ז"ל, סטודנטית טרנסג’נדרית בחוג למדעי המחשב, לקתה בדום לב באוניברסיטה בדרכה לקבלת התואר השני * תחרות העבודות האקדמיות לציון הבנ"ה מוקדשת להנצחתה...
• אובמה הווריד (pinkwashed) את הבית הלבן
  ביקורו של נתניהו באגודה היה כביקור בכור הגרעיני בדימונה - התקשורת התבקשה להמתין מחוץ לארון. הנשיא אובמה, לעומת זאת, יכול להתהדר בציון גבוה במיוחד בתחום קידום זכויות ...
• ניצן הורוביץ: "ימים שחורים"
  בדיונים רבים בכנסת אני שומע על "הרס מוסד המשפחה", "קלקול הנוער", "פריצות", ושאר טענות הבל כלפי הקהילה הגאה וכל הגורמים אשר סובבים אותה...