מאת ד"ר גידי רובינשטיין

רבות נכתב בטור זה על הומואים. הרבה פחות נכתב על מה שמאפיין הומופובים. כשאנחנו חושבים על הומופוביה של אנשים דתיים, הדבר הראשון שעולה בדעתנו הוא שהדת אוסרת קיום יחסים חד-מיניים ועל כן האדם הדתי הוא הומופוב. כרגיל, פסיכולוגים מסבכים דברים והדברים אינם פשוטים כל כך, כפי שהם עשויים להיראות ממבט ראשון. ממצאי מחקרים מצביעים בבירור על כך שאנשים המחזיקים בדעות קדומות שליליות כלפי מיעוטים בכלל – בין אם מדובר בהומואים, שחורים בארה"ב, יהודים כשמדובר בנוצרים, נכים ואפילו קשישים – נוטים לתמוך בימין הפוליטי והזיקה שלהם למסורת ולדת חזקה. הם לא חייבים להיות דתיים בהכרח, אך הם מגדירים את עצמם כמסורתיים לפחות. כאן, אפוא, כבר לא מדובר על איסורים הנובעים מהתורה הגורמים הומופוביה, אלא על משהו כוללני יותר.

בעקבות מלחמת העולם השנייה חברו מספר פסיכואנליטיקאים יהודים בפרנקפורט ושאלו את השאלה מה גורם לאדם מסוים להיות אנטישמי ולאדם אחר לא להיות אנטישמי. בשלב ראשון הם פיתחו שאלון לבדיקת אנטישמיות, חילקו את הנבדקים לבעלי ציונים גבוהים ונמוכים בשאלון זה, קיימו איתם ראיונות קליניים ואף העבירו להם סוללה של מבחני אישיות. מעבר לממצאים הפסיכולוגיים, הסתבר שבעלי הציונים הגבוהים באנטישמיות אינם רק אנטישמים, אלא מחזיקים בדעות קדומות כלפי מיעוטים אחרים בחברה. החוקרים, שחלקם היגר בינתיים לארה"ב, החלו לפתח שאלון אחר הבודק יחס למיעוטים אתניים, בלי להזכיר את שם המיעוט עצמו, כך שניתן יהיה לחקור נטייה זו גם בקרב בני המיעוטים עצמם (למשל, שחורים בארה"ב ואפילו יהודים). שאלון זה, הנקרא שאלון לבדיקת אתנוצנטריות, בודק את הנטייה להעצים את הקבוצה האתנית אליה משתייך הנבדק ולנדות ולהפלות לרעה קבוצות אחרות. גם כאן זימנו הנבדקים את בעלי הציונים הנמוכים והגבוהים באתנוצנטריות וחזרו על תהליך הבדיקה המעמיקה יותר, שכללה ריאיון קליני ומבחני אישיות. בדיקה זו הניבה שני ממצאים בולטים.

ראשית, מי שמחזיק בדעות קדומות שליליות כלפי מיעוטים שונים (בתוכם הומוסקסואלים) , נוטה להיות גם שמרן מבחינה חברתית (למשל, סבור שהחוק צריך לאסור הפלות, סרטים פורנוגראפיים, זנות ועוד), הוא בעל זיקה חזקה לדת ולמסורת (אם כי אינו חייב להיות אדם דתי אדוק), דבק בסטריאוטיפים מיניים ובשל כך מתנגד לשוויון זכויות לנשים, שמרן מבחינה כלכלית תוך התנגדות לתמיכת המדינה בחלשים שבחברה ומחזיק בעמדות פוליטיות ימניות. הקשר בין תופעות אלו, שנבדקו כל אחת בעזרת שאלון נפרד, היה כה חזק עד שהחוקרים פיתחו שאלון הבודק את מכלול העמדות הללו ומוכר כשאלון F, כאשר האות F מייצגת את המילה "פשיזם". מטרתו של השאלון לנבא מי יתמוך במשטר פשיסטי, כשייווצרו התנאים החברתיים המתאימים לכך.

שנית, ממצא נוסף, פרשני יותר, נובע מן התיאוריה הפסיכואנליטית: בראיונות עם הנבדקים האנטישמיים, ובהמשך האתנוצנטריים, נמצא שהם גדלו במשפחות בהן היה אסור היה לבטא ביקורת כלשהי כלפי דמיות סמכות, קרי: ההורים. ההסבר הפסיכואנליטי לכך היה שאנשים אלה, שאינם יכולים להביע ביקורת כלפי דמויות סמכות, מביעים אותה (באמצעות שימוש במנגנוני-הגנה שונים) כלפי המיעוטים החלשים בחברה, בתוכם כאמור המיעוט ההומו-לסבי. מבנה האישיות האופייני להם מכונה "האישיות הסמכותנית" (The authoritarian personality) ותכונת האישיות המאפיינת אותם נקראת סמכותנות (Authoritarianism), שפירושה ניצול לרעה של סמכות.

ביקורות מעברים שונים נמתחו על התיאוריה ושיטת המחקר, אך הממצא העקבי לאורך עשרות שנים הוא שמי שמחזיק בדעות קדומות כלפי מיעוט מסוים מחזיק בדעות קדומות גם כלפי מיעוטים אחרים, ושאנשים אלה נוטים לתמוך באופן מובהק בימין הפוליטי וזיקתם לדת ולמסורת חזקה יותר מהממוצע באוכלוסייה. הקשר החזק ביותר, שנמצא במשך עשרות שנים במאות מחקרים ויותר הוא הקשר בין סמכותנות והומופוביה. במחקר, שנערך ע"י כותב שורות אלה על אישיותם של מפתחי-גוף בישראל, נמצא קשר כמעט מלא בין סולם ההומופוביה לסולם הסמכותנות, קשר שנדיר למצאו במחקרים פסיכולוגיים. הומוסקסואלים נתפסים כמי שמאיימים מבחינה אבולוציונית על המשך המין האנושי, כרכרוכיים ובלתי-מוסריים, שיש לאסור את פעילותם המינית בחוק ולהטיל עליהם הגבלות שונות (לא ללמד בבית ספר, לא לשאת בתפקידים ציבוריים ועוד). יש לציין שגברים הומוסקסואלים מעוררים יותר הומופוביה מאשר נשים לסביות. (ביטוי מוחשי לכך נוכל למצוא בשכיחות הגבוהה של משגלים לסביים בסרטים כחולים המיועדים לעיני סטרייטים ולעומת זאת, לעולם לא נראה בסרטים אלה מגעים מיניים בין גבר לגבר.)

השאלה היא, אם כן, לא מדוע אנשים דתיים הם הומופוביים יותר מחילוניים, אלא מה גורם לאנשים מסוימים להיות גם דתיים וגם הומופובים. ואולי, הקשר בין אנטישמיות להומופוביה מוצג בצורה המוחשית ביותר במחזה "עקומים", המראה בצורה בוטה כיצד הנאצים סימנו הומוסקסואלים, כשם שסימנו יהודים, כקבוצות שיש להיפטר מהן, כי הן מאיימות על טוהר הגזע הארי.

ד"ר גידי רובינשטיין הוא מרצה בכיר לפסיכולוגיה ופסיכותרפיסט המתמחה בטיפול בהומוסקסואלים.

ב-17 במאי יצוין בארץ ובעולם היום הבינ"ל נגד הומופוביה וטרנספוביה !

אירועי הבנ"ה / IDAHO יעמדו השנה בסימן מאבק בהומופוביה וטרנספוביה במערכת החינוך ודרך החינוך. 

>> עזרים שונים לפעילות - באנרים ייחודיים של הבנ"ה להטמעה באתרכם, פוסטר הבנ"ה גדול להדפסה, מערך שיעור בנושא הומופוביה ועוד.
>> רעיונות והצעות לפעילויות הבנ"ה
>> לוח אירועי הבנ"ה 2012 בישראל
>> הצטרפו אלינו בפייסבוק
>> הירשמו לרשימת התפוצה