איידס היום היא כבר לא מחלה שמתים ממנה אם יודעים עליה. אבל מה שאנחנו לא מצליחים לרפא הוא את הבורות. מי ייתן ויגיע היום בו נוכל להוריד את המסכות שלנו וכל אחד יוכל להגיד בישראל, בלי לחשוש, אני נשא איידס HIV ולא לקבל אגרוף בפנים

מאת: ג'וני ירושלים

hiv ribbonמגיע יום האיידס הבין לאומי 2010 ואני שואל את עצמי מה השתנה? והתשובה שלי היא אחת – שום דבר לא השתנה, אני כבר ב"סרט" הזה נמצא משנת 2001 ולדאבוני במדינת ישראל טרם הפנימו שנגיף ה-HIV, האיידס קיים וזו הגישה של כולם, ואני אומר על כולם זה לא רק ארגונים, זה לא רק פעילים אלא יותר מכל דבר – זו החברה שלנו שהבורות בה שולטת מעבר לכל דבר אחר.

דמיינו את עצמכם שחליתם במחלה קשה, לא משנה מה או שניקח את המילה הנוראה איידס ואתם באים לספר לחברים הכי קרובים שלכם על כך שחליתם ואתם מצפים לחיבוק ותמיכה והם, הם מפנים לכם גב ומתרחקים מכם כרחוק המערב מהמזרח. כן חברים, איידס היום בעולם כבר לא מחלה שמתים ממנה אם יודעים עליה. אם נזהרים סיכוי סביר שלא נדבקים, אבל יש גם כאלה שהיו הכי זהירים ונדבקו וזה דרך העולם. איידס היום היא מחלה כרונית, כמו הרבה מחלות אחרות וכיום נשא איידס HIV יכול לזכות לחיים ארוכים וטובים במידה והוא יידע על כך שהוא נשא ויהיה במעקב ויטופל.

מה שקשה לרפא ואני לא רואה שום תרופה לזה בטווח הנראה לעין זה את החברה שלנו שמצמיחה בורות שאי אפשר להבין אותה ואי אפשר יותר מזה לקבל אותה. אנחנו לא מצורעים, אנחנו ככל בני האדם, אולי חטאנו במעשים מיניים כאלה או אחרים, אולי פשענו בדרכים נלוזות של מעשים ואולי במקרה נדבקנו אבל זה קרה, את העונש שלנו כבר קיבלנו , יש לנו מחלה כרונית אבל שאין לה מרפא לא לפחות בשלב הזה.

אז אם כבר קיבלנו את הגרוע מכל, וכבר העזנו לספר לקרובים, לחברים שלנו על כך, אנו מצפים שתמשיכו להתייחס אלינו בדיוק כמו שהתייחסתם אלינו דקה אחת לפני שידעתם את הדבר. אנחנו לא מחפשים אהבת יתר, אנחנו לא מחפשים משהו שהוא הרים וגבעות, אנחנו רוצים את החיבוק כמו שאתם נותנים לחולה הסרטן שמספר לכם על כך שהוא חלה, כמו על חולה מחלת הנפילה שמספר לכם שהוא חלה ואותם אתם מקבלים באהבה.

בואו נוציא את החולי הגדול של החברה שלנו ושל החברה בכלל ונאמין שכל אחד מאיתנו יכול לתת את היחס של שווה בין שווים לנשא, לנשאית, ובעצם להישאר מי שהייתם איתנו יום לפני ששמעתם את הדבר הגרוע ביותר שקרה לנו.

אני לא מצפה פה להרים וגבעות אבל החלום שלי שיום אחד, יבין כל אדם שגם הוא יכול לחלות במחלה כזו או אחרת, מדבקת או לא מדבקת מחלה שעלולה להרחיק ממנו את הסובבים אותו וכל אחד מאיתנו היה רוצה ברגע הזה לקבל את החיבוק והאהבה ולא את הפניית העורף.

האיידס ייעלם יום אחד. אנחנו חייבים ללמוד ולגדול. (צילום:quinn.anya)

כתובת קיר במונטריאול: האיידס ייעלם יום אחד. בעודנו ממתינים יש לנו את האפשרות ללמוד ולגדול, וזה מה שחובתנו לעשות (צילום:quinn.anya)

לקראת יום האיידס הבין לאומי דף הבית שלנו יהפוך למסר הזה שקורא לכולם לבוא ולהוציא את החולי החברתי ולהפסיק לנדות ולדחות את הנשאים והנשאיות ואני קורא מכאן לכולם – תנו חיבוק אהבה ותראו שזה לא קשה כלכך.

אנחנו לא מצורעים, אנחנו לא אוייבים, אנחנו בדיוק כמוכם ולא מסוכנים ולכן מגיע לנו להיות שווים בני שווים בחברה שלנו הישראלית.

תנו לנו להרגיש את הדבר, תנו לנו להיות חלק מהחברה ומי ייתן ויגיע היום בו נוכל להוריד את המסכות שלנו וכל אחד יוכל להגיד בישראל, בלי לחשוש, אני נשא איידס HIV ולא לקבל אגרוף בפנים.

מוגש כחומר למחשבה, יום האיידס הבין לאומי 2010

ב-17 במאי יצוין בארץ ובעולם היום הבינ"ל נגד הומופוביה וטרנספוביה !

אירועי הבנ"ה / IDAHO יעמדו השנה בסימן מאבק בהומופוביה וטרנספוביה במערכת החינוך ודרך החינוך. 

>> עזרים שונים לפעילות - באנרים ייחודיים של הבנ"ה להטמעה באתרכם, פוסטר הבנ"ה גדול להדפסה, מערך שיעור בנושא הומופוביה ועוד.
>> רעיונות והצעות לפעילויות הבנ"ה
>> לוח אירועי הבנ"ה 2012 בישראל
>> הצטרפו אלינו בפייסבוק
>> הירשמו לרשימת התפוצה

התרגזת? הסכמת? יש לך מה להגיד על הכתבה? לתגובות »

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

  • עד החתונה זה לא יעבורעד החתונה זה לא יעבור תוכנית הדיור של השר אריאל אטיאס מפלה בגלוי זוגות חד-מיניים, ושוללת מהקהילה את הזכות לדיור. המאבק של הקהילה שלנו הוא חלק ממאבק רחב למען צדק חברתי ויש לנו […]
  • ועכשיו כולם ביחדועכשיו כולם ביחד הגיע הזמן להכיר בכך שהאפליה שלך היא המאבק שלי, והאפליה שלי היא המאבק שלך. מצעד הגאווה בירושלים מכיר באחריות הרבה ומשלב ידיים עם מאבקים חברתיים באשר הם, […]
  • מאוחר מדי, הבנתם?מאוחר מדי, הבנתם? למה פיטרו את האיש הזה, שחושב כמונו? אורנה אושרי מזכירה באותיות גדולות, גם לשמאל וגם לימין, גם לחילוניים וגם לדתיים, כי לא הכל מותר תחת אצטלה של חופש […]