בית המשפט מוטרד במיוחד מפרסומים מהם עשוי להשתמע שאדם אינו סטרייט. ניתוח פסק דין שניתן בעקבות תצלום שהופיע ב"טיים-אאוט"

מאת: הדי ויטרבו

השבועון "טיים-אאוט" פירסם לפני כשנתיים כתבה אודות ליין מסיבות שמזוהה עם ה"קהילה" ההומואית, ולצד הכתבה הופיעה בטעות תמונה שצולמה במסיבה אחרת. משנודע לשבועון על הטעות פרסם הבהרה והתנצלות. שלושה גברים שהופיעו בתמונה הגישו תביעה נגד השבועון, ובתביעתם טענו שפרסום התמונה יש בו משום הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיותם. בשבוע שעבר נתקבלה התביעה על-ידי השופטת אביגיל כהן מבית משפט השלום בתל אביב, ונפסקו להם פיצויים בסך 45,000 שקל מבלי שהוכיחו שנגרם להם נזק. אגב, כבר לפני ארבע שנים, בשעה שדנה בתביעה דומה, קבעה השופטת כהן שפרסום תמונת אדם בעיתון במדור שפונה להומואים וללסביות מהווה לשון הרע.

מיהו הומו?

מיהו הומו? (צילום: KLHint)

בפסק הדין החדש נקבעו קביעות רבות שלא כולן מתיישבות זו עם זו, ונפלו בו מספר אי-דיוקים. קצרה היריעה מלהקיף את כל אלה, אך קביעה אחת הנמצאת בלב פסק-הדין מעוררת תהיה. לדברי השופטת כהן, פסק-דינה אינו קושר בין הומוסקסואליות לבושה, אלא פשוט קובע את הקביעה הכללית הבאה: שיבוץ תמונתו של אדם ללא הסכמתו בכתבה על נושא שאינו קשור אליו – מבזה ומשפיל אותו ולפיכך מהווה לשון הרע כלפיו. לכן, לטענתה, ייחוס נטיות מיניות "שגויות" לאדם מבזה ומשפיל אותו, בין אם נטיותיו ה"אמיתיות" הטרוסקסואליות או הומוסקסואליות. השופטת אף מביאה כדוגמה פרסומים שאינם קשורים לנטיות מיניות, ושלטענתה גם הם ייחשבו ללשון הרע, כגון פרסום תמונה שצולמה בהפגנה אחת לצד כתבה המתייחסת להפגנה או עצרת אחרת.

אך האמנם כל פרסום שגוי של תמונה לצד כתבה בנושא אחר יוגדר כמשפיל וכלשון הרע? נאמץ את הדוגמה שמובאת בפסק-הדין, ונניח שאדם אכן משתתף בהפגנה. נאמר – בהפגנה בעד העלאת שכר המינימום. ואז, בטעות, מתפרסמת תמונה מההפגנה בכתבה על עצרת שונה לחלוטין, למשל עצרת למאבק באלימות נגד נשים. האם יקבל בית-המשפט תביעת לשון הרע בגין פרסום כזה, והאם יפסוק פיצויים בסך עשרות-אלפי שקלים? ספק רב. לעומת זאת, כיצד יגיב בית-המשפט אם התמונה תפורסם לצד כתבה על מצעד הגאווה? סיכויי ההצלחה של תביעה בגין פרסום שכזה עשויים להיות גבוהים יותר.

מדוע, אם כן, מתגייס בית-המשפט להגן דווקא על "אמיתותה" של הזהות המינית? מדוע לא יגן באותה המידה על ההבחנה בין התומכים בהעלאת שכר המינימום לבין הנאבקים באלימות בנשים? ככל הנראה, יש משהו שמטריד במיוחד את בית-המשפט בפרסום שממנו עשוי להשתמע שאדם אינו סטרייט. ייתכן שזהו חשש מכך שניוותר בספק לגבי נטיותיהם המיניות של אנשים ושלא נצליח עוד לדעת מי "באמת" סטרייט. ואפשר שחשש זה כופה את בית המשפט לשמר, לאו דווקא במודע, הבחנות חדות בין מי ש"באמת" הומו לבין מי שרק זוהה ככזה בטעות.

נוסיף לכך את העובדה שהביטוי הנייטרלי-לכאורה "ייחוס נטיות מיניות שגויות" הוא למעשה שם מכובס ל"תיוג כהומו או כלסבית", שהרי בין התביעות הרבות שהתייחסו ל"נטיות מיניות שגויות" מעולם לא הוגשה תביעה בגין תיוג כסטרייט. אם כן, נראה שבתי-המשפט חותרים לבצר את גבולותיה של ההטרוסקסואליות ולשמר את מעמדה כנורמה החברתית.

יחד עם זאת, העובדה שמגיעות לבתי-המשפט תביעות רבות של מי שתויגו כהומואים או כלסביות מלמדת שהתיוג כהומו או כלסבית מצליח לערער בקלות רבה את הזהות ההטרוסקסואלית. ערעור הזהות הזו כנראה כה מהותי, עד כדי כך שאותם תובעים פונים לבית-המשפט כדי שיאשרר את זהותם המינית ה"אמיתית", הסטרייטית. אם כן, התביעות הללו לא רק מצביעות על ניסיון לבצר את גבולות ההטרוסקסואליות, אלא גם חושפות את משבר ההטרוסקסואליות: את עובדת היותה של הזהות ההטרוסקסואלית בלתי-יציבה, שברירית וחשופה לסימני שאלה.

פורסם לראשונה ב"העוקץ – במה ביקורתית בנושאי כלכלה, חברה, פוליטיקה, תקשורת תרבות ועוד"

הכותב הוא דוקטורנט למשפטים בלונדון סקול אוף אקונומיקס. לאחרונה התפרסם מחקרו על הבניית זהויות מיניות בדיני לשון הרע

המאמר מפורסם באתר הבנ"ה באדיבות המחבר

ב-17 במאי יצוין בארץ ובעולם היום הבינ"ל נגד הומופוביה וטרנספוביה !

אירועי הבנ"ה / IDAHO יעמדו השנה בסימן מאבק בהומופוביה וטרנספוביה במערכת החינוך ודרך החינוך. 

>> עזרים שונים לפעילות - באנרים ייחודיים של הבנ"ה להטמעה באתרכם, פוסטר הבנ"ה גדול להדפסה, מערך שיעור בנושא הומופוביה ועוד.
>> רעיונות והצעות לפעילויות הבנ"ה
>> לוח אירועי הבנ"ה 2012 בישראל
>> הצטרפו אלינו בפייסבוק
>> הירשמו לרשימת התפוצה

התרגזת? הסכמת? יש לך מה להגיד על הכתבה? לתגובות »

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך