מאת: אביב סלע

נציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה יוזמת סקר ראשון מסוגו במטרה לשפוך אור על אפליה בגין נטייה מינית וזהות מגדרית בישראל, וקוראת לחברי הקהילה הגאה להשתתף בו. לדברי מנהלת תחום מחקר בנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, חנה קופפר, "למרות שמקובל להניח שלהט"בים בישראל מופלים בשוק העבודה קיים מחסור בנתונים אשר יעידו על היקף התופעה ומאפייניה". לדברי קופפר, הנציבות עובדת הרבה עם נתונים קיימים ממגוון מקורות, אולם במקרים בהם חסר ידע בתחומי הפעילות שלנו, יש לנו עניין לייצר ידע חדש. בתחום האפליה של להט"ב אין נתונים בישראל. בחו"ל יש סקרים שמבוצעים, בין השאר, על ידי האיחוד האירופי, נציבות שוויון הזדמנויות בצפון אירלנד, ארגונים וגופים מחקריים בארה"ב, ועוד, ולפיכך הנציבות הכניסה לתכנית עבודתה את הסקר שיתרכז בקהילה הגאה בישראל.

משיבים/ות שהרגישו מופלים או מוטרדים על בסיס נטייה מינית או זהות מגדר

European Union LGBT survey

סקר של האיחוד האירופאי שפורסם לפני מספר חודשים שופך מעט אור על התופעה בחו"ל. בסקר הלהט"ב של האיחוד האירופאי פורסם כי 13 אחוזים מהמשיבים ציינו שהרגישו מופלים בעת שחיפשו עבודה בשנה שקדמה לסקר. כמעט שליש (30%) מהטרנסג'נדרים שהיו במצב דומה דיווחו שנתקלו באפליה בקבלה לעבודה, כפול מהאחוז של הומואים לסביות וביסקסואלים אשר ענו על הסקר. בקרב חברי הקהילה העובדים דווח כי כל להט"ב חמישי (19%) נתקל באופן אישי באפליה במקום העבודה בשנה האחרונה בגלל זהותו.

משיבים/ות שהרגישו מופלים בזמן שחיפשו עבודה או בעבודתם על רק נטייתם המינית או זהותם המגדרית

אחד השימושים שהנציבות עושה בנתונים הוא בחוות הדעת המוגשות לבית המשפט וכן במסמכים המיועדים לקובעי מדיניות. אך מעבר לחשיבות שבמסמכים אלו, ממצאי הסקר יוכלו לשמש גם לצורך העלאת המודעות ויצירת שיח ציבורי בנושא, המבוסס על נתונים מישראל. נכון לעכשיו, נציבות השוויון כמעט ואינה מקבלת פניות מהקהילה הגאה. בשנת 2012, לדוגמא, הגיעו לנציבות 3 פניות כאלו בלבד. "מצב עניינים זה אין משמעו שלא קיימת אפליה, אלא הוא מצביע על חסמים המונעים מהקהילה הגאה להתלונן על אפליה בעבודה. הסקר יוכל לסייע לנו לא רק באיתור החסמים אלא אף בהעברת מסר לחברי וחברות הקהילה, שנציבות השוויון פועלת לקידום שוויון הזדמנויות ומניעת אפליה כלפיהם בשוק העבודה" מציינת קופפר.

> לרישום לסקר נציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה

אפליית להט"ב בעבודה והמקרה של מרינה משל

אחד המקרים הבולטים השנה באפליית להט"בים בעבודה הוא של מרינה משל, אישה טרנסקסואלית, פעילה מרכזית בפרויקט גילה להעצמה טרנסית ואחת המנהלות של קבוצת א-מיניים ותומכיהם בפייסבוק. משל הועסקה כחונכת דרך האינטרנט במתמטיקה על ידי מט"ח כשלוש שנים. כחלק מהחונכות התבקשה ליצור קשר אישי עם התלמידים ולהעלות נושאים שונים שהעסיקו את התלמידים כגון אלימות בני נוער, שחרור גלעד שליט, זכויות בני נוער ועוד. לפני יותר מחצי שנה, במהלך שיעור עם תלמידות מבית ספר ממלכתי דתי התפתחה שיחה על שירת נשים בפני קהל מעורב, בעקבות הופעתה של נערה דתייה בתוכנית דה וויס. מרינה העלתה בפני התלמידות מקרה בו מורה דתייה פוטרה מאולפנה לבנות לאחר שהרתה בהפריה חוץ גופית בהיותה רווקה, המורה תבעה וזכתה בפיצויים על פיטורים שלא כדין. השיחה נסבה על האפשרות של הורות אלטרנטיבית, אך לא נאמר דבר וחצי דבר אודות זהותה האישית של מרינה ועל הקשר האישי שלה לרעיון של "הורות אלטרנטיבית".

מרינה דיווחה כרגיל במייל על השיחה ובתגובה היא זומנה לשיחת פיטורים. לטענת מרינה בשיחה זו נאמר לה שהיא לא יכולה לחשוף את זהותה המגדרית והאישית בפני התלמידים אם היא רוצה להמשיך ולחנוך בפרויקט, ושהיא לא יכולה לעסוק בנושאים כגון מין, מיניות וזהות מגדרית למרות שמעולם לא עסקה בזה. מרינה סירבה לדרישה להישאר בארון ולכן עוד באותו היום הופסקה עבודתה בפרויקט.

עורכת הדין הדר פלד-טל

 בחודש יוני השנה הוגשה התביעה נגד מט"ח על ידי מרינה משל שיוצגה על ידי עורכת הדין הדר פלד-טל, על פיטורים שלא כדין תוך אפליה מחמת מין ונטייה מינית בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. לאחר בקשה מפורשת של שופטת בית הדין לעבודה עידית איצקוביץ' לקבל את עמדת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הצטרפה הנציבות כצד בתיק וקבעה כי טרנסג'נדרים בהחלט נכללים תחת ההגדרות שבחוק שוויון הזדמנויות בעבודה וזאת גם ללא צורך בהוספת "אפליה מחמת זהות מגדרית" לתוך הטקסט המילולי של החוק.

משל מציינת שהיא לא מקרה בודד, "החוויה שלי איננה ייחודית, בעבר נשמעה תביעה על אפליית טרנסג'נדרית במקום עבודה, אם כי לא במערכת חינוך. התביעה הסתיימה בפשרה כספית" לדבריה "לימודי המשפטים של שנה אחת באוניברסיטת חיפה לפני שפנתה ללימודי הוראה גרמו לה לפנות לערכאה משפטית ולבקש שלא להטיל חיסיון בהליך.

"אחד הקשיים בהוכחת האפליה נובע מכך שהמעביד יעשה כל שביכולתו בכדי להסוות את האפליה" אומרת עו"ד פלד-טל המייצגת את משל, "הוא יטען כל מיני טענות שהן לכאורה 'לגיטימיות' לפיטורי העובד, וימצא 'הסברים' וסיבות לכך שהעובד פוטר – בגלל שהוא היה עובד לא טוב, חרג מהנהלים, לא עמד ביעדים ועוד. כשמדובר על אוכלוסיית הלהט"ב לדעתי הקושי הזה גדל שבעתיים משום שלכאורה כל מעביד רוצה להציג את עצמו כמעביד 'נאור' שאיננו מבדיל בין גברים ונשים ואין לו שום שיקולים לשקול חוץ מאשר המקצועיות של העובד והכישורים והמיומנויות שלו בקשר עם העבודה. מה שכן, אין רואים כיום הרבה תיקים של אפליה נגד להט"בים, ולמיטב ידיעתי התיק של מרינה הוא ראשון ויחיד מסוגו. אם היו תיקים קודמים אזי הם לא הגיעו לרמה של המתנה למתן פסק דין אלא כנראה נסגרו בפשרה.

> לרישום לסקר נציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה: www.economy.gov.il/lgbt