הגיע הזמן להכיר בכך שהאפליה שלך היא המאבק שלי, והאפליה שלי היא המאבק שלך. מצעד הגאווה בירושלים מכיר באחריות הרבה ומשלב ידיים עם מאבקים חברתיים באשר הם, ולכן שמו: “דרכים שלובות”. טור של יונתן גר, מנכ"ל הבית הפתוח, לקראת המצעד

למה פיטרו את האיש הזה, שחושב כמונו? אורנה אושרי מזכירה באותיות גדולות, גם לשמאל וגם לימין, גם לחילוניים וגם לדתיים, כי לא הכל מותר תחת אצטלה של חופש הביטוי, וכי הוא אינו ספוג לכל סחי וטינופת

"לעולם לא אשכח את תחושת הגאווה שאחזה בי. אחרי שנים של הסתרה, הכחשה, שקרים ודכאונות אזרתי כוח ויצאתי לרחוב העיר. זו הייתה ה-יציאה מהארון, ההשלמה ואהבת העצמי במלוא מובן המילה". דניאל יונס מספר על המשאית הדתית הראשונה במצעד הגאווה

"בזמן שאתה מודאג ש"התופעה" מתפשטת, אני מודאג ממצבם של עוד אלפי נערים במדינה שלנו שנמצאים כרגע במצב הרבה יותר גרוע משאני הייתי בו." שימי ראובני כותב למנחם בן ישר מהלב, ומזמין אותו למצעד הגאווה…

במערכון ששודר במסגרת תכנית הבידור של ערוץ 10, לא הוחמצה שום הזדמנות להתבדח על הטרנסקסואליות של דנה אינטרנשיונל. הגיע הזמן שנפסיק להשלים עם זה

איידס היום הוא כבר לא מחלה שמתים ממנה אם יודעים עליה. אבל מה שאנחנו לא מצליחים לרפא הוא את הבורות. מי ייתן ויגיע היום בו נוכל להוריד את המסכות שלנו וכל אחד יוכל להגיד בישראל, בלי לחשוש, אני נשא איידס HIV ולא לקבל אגרוף בפנים

כמעט מבלי שנשים לב, קיבלנו שיעור בחינוך מיני: תפקיד המפתח לחדור, תפקיד המנעול להיפתח. ומה אפשר לעשות בשני מפתחות או שני מנעולים? לפנינו פסק דין שהוא לא רק הומופובי, אלא גם סקסיסטי ושוביניסטי