"אז איך אתה מגדיר את עצמך?"

י': "לא יודע, כנראה שהומו, אולי, אני נמשך רק לבנים".

"ופעם נמשכת לבנות?"

י': "לא שאני זוכר… האמת היא שאם זה לא היה מולד, הייתי מנסה לשנות את זה…"

"למה היית רוצה לשנות את זה?"

י: "כי זה קשה להיות גיי, אני גם עמוק בארון"

"מה הכי קשה לך בלהיות גיי?"

י': "שאני צריך להסתיר את זה… ושאני לא יכול להיות כמו שאר החברים שלי, ושכנראה לא תהיה לי משפחה נורמלית בעתיד (ואם כן זו תהיה סתם התכחשות למי שאני)."

"למה אתה אומר שאתה צריך להסתיר? אין אפשרות אחרת למשל?"

י': "לא, כי לא יקבלו אותי כמו שאני, יש לי משפחה מאוד הומופובית… אבל עזוב אין לי כח לדבר על החרא הזה, זה ממש מתסכל אותי, אבל לא נורא אני אחיה."

"אתה חושב שהם ידעו אי פעם? תספר להם? אולי כשתגדל למשל?"

י': "כן, מתישהו אני אהיה חייב לצאת מהארון, אני לא יכול להסתיר את זה כל החיים."

תקציר שיחה עם י', נער בן 16 ממרכז הארץ.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

• צב נינג’ה
  היה לילה אחד בו לא יכולתי לישון. ישבתי בחוץ, באותו מקום בו אהבתי לשבת עם ניר ולשוחח, ופתאום קפץ לי צב נינג'ה לראש. לקחתי את האייפד, והתחלתי לכתוב, וזה מה שיצא... אי...
• מכתב לרוצח
  "אותו צלצול מחריש שהותירו היריות, מהדהד באוזניי, בא והולך כאוות נפשו עד לרגע זה. דילגתי מעל גופתו של ניר כדי להגיע למים שירוו צמאונם של הנפשות המדממות שששרעו שם". חן...
• שנתיים של…
  שנתיים אחרי שנפצע בפיגוע בברנוער, ולמרות שכל יום הוא יום קשה, יוני לומד לחיות עם פרופורציות חדשות, לחייך ולומר תודה על החיים שניתנו לו מחדש. טור מרגש ואופטימי של אחד...