אין לי מושג איך יכול נער בן 14, 15 לעמוד מול קבוצה גדולה ומאוחדת שמשפילה אותו בלי סוף, כמו החבורה שישבה באוטובוס בו עשיתי את דרכי הביתה. כעת צפים ועולים לי ביתר שאת כל הדיבורים האלו בימים האחרונים, של חברי הכנסת שמתראיינים להם וזורקים דברי הבל רווי בורות, סטיגמות ושנאה. מי יכול לדעת כמה משמשים הדברים האלו דלק למכונת הרשע

מאת: שירלי קובלסקי

חיכיתי כמה שעות לפני שאני יושבת לכתוב את הרשימה הזו. הכל בפנים כל כך בער, שחשבתי שמוטב שאתן לאצבעות הרועדות להירגע בטרם ירוצו על פני המקלדת.

עליתי הערב על אוטובוס בדרכי מקינג ג'ורג' הביתה. ענין שבשיגרה. יש לציין שלא סתם בקינג ג'ורג', אלא בדרכי מהמרכז הגאה הביתה, לאחר ישיבת ועדת מתנדבים מוצלחת של הורי תהל"ה (עמותת הורים לילדים להט"בים).

ארבעה חבר'ה צעירים במושב לידי בשיחה פורה ומגוונת: "יא הומו, …הוא הומו, איזה הומו, איכס הומו" וכו' וכו'. טוב עד כאן – גם זה ענין שבשיגרה. לשמוע בני נוער צעירים משתלחים האחד בשני תוך סינון הקללה הכי נפוצה/מעליבה: הומו.

במחי הבל פה הופכים אוכלוסיה שלמה לכזו שיש לגיטימיות למחוק אותה (צילום: blmurch)

לא עוברים כמה מאות מטרים והנערים הנחמדים מתחילים לצעוק הומואים לעוברים ושבים ברחוב, תוך שהם יורקים עליהם. תאמינו לי – חתיכת מטח יריקות.

אני מתכווצת. המלחמה בפנים מתחילה: תגידי משהו, מה שווה כל הפעילות שלך, אם בסוף חבורת נערים יושבת לידך ויורקת על אנשים ברחוב בגלל שהם נראים כמו הומואים – ואת שותקת… מצד שני, אתם יודעים – אוטובוס, חבורה יושבת יחד, קונפליקט במרחב סגור. מאיים משהו. לאחר תחנה מצטרפים לארבעת המופלאים עוד כששה חבר'ה, תוך צהלות שמחה: יא הומואים, בואו שבו.

הנסיעה נמשכת אבל מה שקורה בהמשך כבר אינו ניתן לתיאור: המילה הומו נשמעת כ – 60 פעם בדקה, אבל מתחילים להתווסף אליה תיאורים. ובכן – ההומו הוא אדם מפגר, אינו שולט בעצמו ובפניו, רפה שכל, בהמה. תיאורים מיניים מפורטים ביותר אודות הווי ההומואים הסוטים, תוך נקיטת שם של בן שכבה שהוא בטוח הומו כי ידידה שלו נשבעה שהוא… (אל תצפו, אין סיכוי בעולם שאביא כאן על הכתב את התיאורים המזוויעים שנשמעים שוב ושוב). ושוב חיקוי של איך נראים ונשמעים הומואים = מפגרים ובעלי חיים, תוך השמעת קולות גועל, בחילה והקאה מפני האנשים הדוחים האלו. אחר כך מגיעה באופן בלתי צפוי חמלה על ההורים האומללים שיצאו להם ילדים הומואים. ואז – שיא השיאים – הם מספרים מה יעשו לילדים שלהם אם יוולדו הומואים ואיך הם יהרגו אותם כיאם יוצא בן הומו אז עדיף שכבר ימות.

פעם ראשונה שאני חווה על בשרי את תחושת ההשפלה הזו, והיא קשה אפילו לי – אשה מבוגרת, בטוחה בעצמה, מוקפת חברים

אנשים זזים באוטובוס בחוסר נוחות. מסתכלים זה אל זה, לוחשים אחד לשני: "זה לא בסדר". מסתכלים לכיוון הנהג שנראה באותו רגע מרוחק קילומטרים מאיתנו, עם כל ההמונים המפרידים ביניינו על האוטובוס האחד המסכן.

אני חושבת שלא אוכל להביט על עצמי במראה אם הכל יעבור ככה, בסבבי בבי, בחגיגה, כאילו כלום. ופעם ראשונה שזה קורה לי – אני קמה ויוצאת עליהם בצעקות רמות. בחיים לא צעקתי באוטובוס (וגם לא במקומות אחרים, אגב). אני מסבירה להם שבמרחב ציבורי לא מדברים ככה, ושיפסיקו עם התיאורים המיניים. וקוראת לעברם בקול שאני לא מאמינה בכלל שיוצא מהגרון שלי – מה מפריע להם אם מישהו הומו, ושהומו זה לא קללה. אני מעדיפה בן הומו מאשר בן כמוכם, גס רוח, מתנהג בצורה מבישה, יורק על אנשים ברחוב. אולי התגובה שלי לא היתה הכי שקולה, או הכי אופיינית לי. אולי יכולתי לפנות אליהם אחרת. אולי זה אפילו היה יותר יעיל. אבל הכעס… ובפנים – עלבון צורב בשם אותו ילד הומו עלום בשכבה שלהם.

אוכלוסיה שלמה שאין לה לגיטימיות, אבל יש לגיטימיות למחוק אותה

אני שומעת הורים מתארים השפלות שעובר ילדם, אני שומעת צעירים שמספרים על קושי בחברה. אבל פעם ראשונה שאני חווה על בשרי את תחושת ההשפלה הזו, והיא קשה אפילו לי – אשה מבוגרת, בטוחה בעצמה, מוקפת חברים. "צליל", האסימון נפל עוד חתיכה קטנה פנימה. ובשתי פעימות:

1. אם אני מרגישה ככה, אין לי מושג איך יכול נער בן 14, 15 לעמוד מול קבוצה גדולה ומאוחדת שמשפילה אותו בלי סוף. פתאום אני מרגישה מבפנים את האימה, את הבדידות, את תחושת חוסר הערך של נערים שנאלצים להתמודד עם הומופוביה בגיל כל כך אכזרי.

2. צפים ועולים לי ביתר שאת כל הדיבורים האלו בימים האחרונים, של חברי הכנסת שמתראיינים להם וזורקים (שלא לומר יורקים) דברי הבל רווי בורות, סטיגמות ושנאה. מי יכול לדעת כמה משמשים הדברים האלו דלק למכונת הרשע. כמה הם מצליחים להפוך במחי הבל פה אוכלוסיה שלמה לכזו שמותר ואף רצוי לרדת עליה, להשתלח בה, לבוז לה. אוכלוסיה שלמה שאין לה לגיטימיות, אבל יש גם יש לגיטימיות למחוק אותה. וכשאני אומרת למחוק – כל אחד יכול להבין מה שהוא רוצה.

שירלי קובלסקי היא רכזת המתנדבים בארגון תהל"ה