נראה כי ההומוסקסואליות יוצרת בחברה היהודית-ישראלית תהודה רבה מזו שכיוונו בכתובים. החל מכוח הרסני המיוחס לה (כמו רעידות אדמה) ועד התבטאויות נציגי דת להפחדת הדור הצעיר. לא הדת צריכה להטריד אותנו, אלא אלה שכביכול מדברים בשמה

פעילי שטח מארגנים מצעד גאווה ראשון מסוגו בעיר ראשון לציון, שיתקיים יום הבינ"ל נגד הומופוביה. העירייה, מצידה, מנסה לטרפד את קיומו, אף כי אין לה סמכות חוקית לכך. קצת פחות משבועיים לפני שריקת הפתיחה, ביקשנו מהמארגנים לספר לנו על ההכנות למצעד

לרגל היום הבינ"ל נגד הומופוביה, 17 במאי 2006, נאמה שרת החינוך דאז, פרופ' יולי תמיר בפני מליאת הכנסת, במסגרת דיון שיזם יו"ר מרצ דאז, ד"ר יוסי ביילין. "תפקידה של מערכת החינוך בחברה מגוונת – אולי תפקידה המרכזי – הוא לעודד בקרב כל האנשים הצעירים ובקרב כל האזרחים נכונות, פתיחות וסובלנות לקבל את מי ששונים מהם."

אנו מזמינים אתכם לשלוח צילומים וקטעי וידאו כחלק מקמפיין בינלאומי שיהפוך לקליפ וידאו ברשת. אם תשלחו לנו מספיק חומרים, יהיה בנוסף גם קליפ ישראלי. בנוסף, אירועי נשיקות חד מיניות בערים שונות בעולם

ליום הבינ"ל נגד הומפוביה יש היסטוריה קצרה בהרבה מזו של מצעדי הגאווה ובניגוד למצעדי הגאווה, הוא מתמקד בשנאת הלהט"ב ולא בלהט"ב עצמם. כך למעשה, מעבירים את הכדור לידי המתנגדים למסרים, שצריכים להסביר כעת מדוע עמדותיהם הן לגיטימיות

כשאנחנו חושבים על הומופוביה של אנשים דתיים, הדבר הראשון שעולה בדעתנו הוא שהדת אוסרת קיום יחסים חד-מיניים ועל כן האדם הדתי הוא הומופוב. כרגיל, פסיכולוגים מסבכים דברים והדברים אינם פשוטים כל כך, כפי שהם עשויים להיראות ממבט ראשון